Lean Management - ניהול רזה

כתבתי בעבר על מדד OEE = Overall Equipment Effectiveness . מדד זה נותן מידע לגבי ניצולת המכונות. כלומר כמה זמן מתוך זמן המכונה האפשרי לעבודה, המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים. כדי להביא זמן זה למקסימום מקובל להפעיל במפעל תוכנית שמטפלת ומפחיתה את כל הזמנים והמצבים שבהם המכונות לא עובדות. כלי הניהול הרזה העקרים בהם יש להשתמש כדי לשפר מדד זה, כלומר לשפר ניצולת מכונות, הם: TPM (כתוכנית שנתית כוללת) SMED POKE YOKE חקר סיבות שורש לתקלות ( WHYs 5, עצם דג...) אירועי קייזן והינה דילמה בנוגע למדד OEE : OEE הוא מדד באחוזים שמודד את: אחוז הזמן בו המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה. המשפט לעיל " מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה" הוא חשוב ויש להסבירו: אם המכונה שלנו היא צוואר בקבוק או אמורה לעבוד בכל דקה אפשרית כדי לייצר את דרישות הלקוח הרי שקל להגדיר מהו "הזמן האפשרי לעבודה" – במקרה זה הזמן הוא כל זמן העבודה. אולם במכונות שאינן אמורות לעבוד בכל רגע נתון, אם נתייחס לכל שעות העבודה כזמן "האפשרי" של המכונה כלומר הזמן בו ...

מי שעוקב אחר הדברים שאני כותב ואומר יודע שאני מתנגד נחרץ לפיטורי עובדים לצורך התייעלות. אני מאמין שיש וראיתי שיש פתרונות אחרים. לפתרונות אלה יש להיערך בתקופות הטובות ולא להגיע בתקופות הרעות של הארגון ואז לשאול איך אפשר שלא לפטר. יחד עם זאת בעוברי בארץ לאורכה ולרוחבה בארגונים שונים, אני נמצא לעיתים במקומות בהם העובדים גורמים נזק לארגון בו הם נמצאים. בראיה ארוכת טווח ניתן ממש לומר שהם כורתים את הענף עליו הם יושבים. הם יורקים לבאר ממנה הם שותים ובעיקר פועלים בשיטת "אחרי המבול". אני יכול להוסיף עוד כמה פתגמים בעניין אך נראה לי שהבהרתי את כוונתי. במרבית המקרים מדובר בעובדים ותיקים שקיבלו קביעות ואשר נמצאים בארגונים בהם יש ועד חזק שאינו מאפשר פיטורים. ישנם עובדים שיודעים שהם כל כך מוגנים כך שלא חשוב איך הם יעבדו (ואם הם בכלל יעבדו) הם ימשיכו לקבל משכורת. לא חשוב להם כמה תפוקה יתנו, כמה הם פוגעים בלקוחות שלהם, בקולגות שלהם שנאלצים לעבוד יותר קשה וכמה הם פוגעים בארגון שמשלם את משכורתם אך לא מצליח להפיק את מה שהמתחרים מצליחים להפיק. לא כל העובדים הותיקים והמוגנים פועלים בגישה זו אך א...

בעיתון דה-מרקר התפרסמה כתבה על פרופ' יאיר שפירא שלדברי העיתון אמר: "אנחנו עומדים בפני אסון נורא במערכת הבריאות " . באותה הכתבה נתן פרופ' יאיר שפירא חלק מהנימוקים מדוע לדעתו זהו המצב במערכת הבריאות: " למשרד הבריאות יש ערך מוסף שלילי", הוא טוען. "אם היו מוחקים את המשרד הזה, מערכת הבריאות הייתה מתפקדת טוב יותר - להוציא את נושא היחידה לשעת חירום...כל המנגנונים המקומיים לא מוסיפים כלום, אלא רק מעכבים " אני לא יודע עם פרופ' שפירא מכיר את הניהול הרזה אך הוא בוודאי משתמש באותה השפה. הוא יודע להגיד מה בתהליכים של בית החולים אינו מוסיף ערך. בנוסף הוא גם מזכיר את אחד הסממנים של ארגונים כושלים היא חשיבה לטווח קצר ותכנון לטווח קצר. " יש מחסור חמור מאוד ברופאים ובאחיות, ובעוד חמש-עשר שנים נהיה מדינת עולם שלישי... כל המנגנונים הממשלתיים בישראל פועלים בראייה של טווח קצר . " זה מזכיר לי חברות מסוימות שמגלות עניין ביישום חלקים מהניהול הרזה אך רק את אלה שנותנים תוצאות מיידיות. היכן שצריך להשקיע אנרגיה ומשאבים כדי לקבל תוצאות בטווח הרחוק הן נמנעות...

כיום, תתקשו למצוא מקומות בהם מלמדים ניהול רזה באופן מקצועי ומעמיק. באוניברסיטאות, כמובן, מלמדים את התיאוריה אך לימודים מעשיים אשר מטרתם הכשרה והבאת הלומד לרמה שהוא יכול להוביל ניהול רזה ו/או להנחות אירועי קייזן, אלה לימודים שכמעט ולא מלמדים. ישנם ארגונים גדולים מאוד שנותנים את ההכשרה הנדרשת לעובדיהם, בתוך הארגון. אך מרבית הארגונים בארץ מתקשים למצוא מקום בו מלמדים קורסים שונים בתחום הניהול הרזה, מקום בו מלמדים את כל כלי הניהול הרזה ובעיקר מלמדים איך ליישם באופן מעשי ולא תיאורטי ואיך להתמודד עם האתגרים שביישום. לצורך כך הקימה חברת דיאלוג את המרכז הישראלי ללימודי ניהול רזה . במרכז להכשרת ניהול רזה מלמדים את כל רזי הניהול הרזה. ישנם קורסים והדרכות שונות בנושאי קייזן וכלי שיפור שיטות אחרים ומתקיימות סדנאות שבסופם הלומדים יוצאים עם יכולת לקדם את הארגונים לרמת מצוינות תפעולית בעזרת יישום מתודולוגיית הניהול הרזה. לאחר הקורסים דיאלוג ממשיכה ללוות את מי שלמדו אצלה ולעזור להם ליישם את מה שלמדו. היכן עוד תוכלו ללמוד על: TPM , SMED , POKE YOKE , HEIJUNKA , S 5 ועוד כלים רבים? היכן תוכלו ללמוד זאת...

לאחרונה סייר בארץ חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן. פול קרוגמן הוא כלכלן מוערך בעולם. בראיון לחדשות 10 אמר פול קרוגמן, "ישראל אמנם אינה בקו האש אך היא תספוג פגיעה מהמשבר הכלכלי במדינות אירופה....   מכיוון ש-30% מהייצוא הישראלי הוא לאירופה." ברור לכולנו שגם אם אנו לא מייצאים לאירופה אנו נפגע, מאחר ולפחות בכלכלה כולנו מחוברים. לא רק בארץ אלא בכל העולם. ובעניין המצב העולמי בכלכלה כותב קרוגמן במאמר בניורק טיימס: " אנו ניצבים כעת, אני חושש, בשלבים הראשונים של תקופת השפל השלישית. היא בוודאי תיראה כמו מיתון מתמשך ולא כמו המצב החמור יותר שאפיין את השפל הגדול של שנות ה-30'. אך העלויות - לכלכלת העולם ומעל לכל לחייהם של המיליונים המתקיימים ללא מקום עבודה ופרנסה - יהיו אדירות ". גם אם בישראל יהיו מספר גורמים ממתנים שיפחיתו את מידת הנזק, עדיין אנו נרגיש היטב את השפל העולמי. ואני שואל איך אתם נערכים לכך בארגונים שאתם מובילים? איך אתם, היום, כשהמצב עדיין טוב, פועלים כדי להקטין את עוצמת הפגיעה הצפויה? מה אתם עושים כדי להגדיל את התפוקה של המכונות/ העובדים מבלי להגדיל את היקף המ...

בפוסט הקודם הראתי כיצד הסחת דעת של עובדים גורמת להם לטעות ואיך כל אחד מאיתנו לא יוכל לאתר את הטעות או תקלה אם דעתנו ומחשבותינו נמצאות במקום אחר. הינה דוגמא נוספת למה שהבאתי בפוסט הקודם. דוגמא זו אפשר להשתמש יותר במקומות בהן העבודה נעשית במשרד. סיפרו כמה פעמים מופיע האות F בקטע הקצר הבא:   Finished Files are the Re- sult of Years of Scientif- ic Study Combined with the Experience of Many Years רבים מוצאים שהאות F מופיעה 3 פעמים אך יש יותר. כמה מצאתם?