העומס בבתי המשפט
לאחרונה עלתה שוב לתקשורת סוגיית העומס בבתי המשפט. מעת לעת סוגיה זו עולה בהקשרים שונים. מומחים כאלה ואחרים הוזמנו לבצע עבודות ולהציע פתרונות כיצד להקל על העומס. ואכן פתרונות מעניינים הונחו על שולחנם של שרים וראשי מערכת המשפט בשנים האחרונות ואף נעשו ניסיונות כאלו ואחרים להקל על העומס. אחד הנושאים שעלו כצורך הכרחי למניעת עיוות הצדק הוא דיון יום-יומי בתיקים עד שיגיעו לסיומם. התארכות של משך הטיפול בתיקים גורמת, לעיתים, לעוול למי שדנים בעניינם ולעיתים אף מייתרת את הצורך בפסק דין גם אם הוא לטובת אדם פלוני, שכן הוא כבר הלך לעולמו. נזק אחר הוא לציבור שרואה אנשים שבצעו עוולות ופשעים מסתובבים חופשי זמן רב. דיון שוטף ויום יומי בתיקים המונחים לפני בית המשפט יקצר את משך ההליכים (לא תמיד ניתן לבצע את הרצף הזה מפאת הצורך לאסוף, לאמת נתונים, להביא עדים ועוד סיבות). שימו לב להקבלה שבין ההצעה לדיון שוטף בתיקים עד סיומם לתהליך יצור שוטף ללא עצירות עד אספקת המוצר. המעניין הוא שעקרון זה של דיון רציף מעוגן בחוק במספר תקנות אך לא מקוים. קרי, בתי המשפט עוברים על החוק. לא פחות חמור מכך המצב של עד הגעה לדין. ...