שיטת הניהול הרזה קונה לה אחיזה הולכת וגוברת בקרב חברות בישראל. חברות ישראליות המספקות לחברות בחו"ל או יוצרות איתן שיתופי פעולה עסקיים נדרשות להתאים עצמן לתרבות הניהולית שם. חלקן נדרשות לכך מתוך אילוץ וחלקן מבקשות לאמץ שיטות ניהול מוצלחות. בעשור האחרון, מעט באיחור אמנם, הוכנסה שיטת ה Lean Management ליותר ויותר ארגונים בארץ. בבלוג זה אשתף אתכם בניסיוני ובהגיגי בנושא הניהול הרזה והתפעול. אני מזמין אתכם להמשיך להגיב, לשאול ואף גם לכתוב, שתפו את כולם בניסיונכם. באתר הבית: kom40.com תמצאו מאמרים בנושאי ניהול רזה, תפעול, שרשרת האספקה ואיכות.

מוטי קומפורט
י

m.kom40@gmail.com

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

קליטת עובד חדש לארגון

רבים שואלים האם יישום הניהול הרזה אינו שיך רק למגזר התעשייתי? נתתי פה דוגמאות רבות לכך שלא כך הדבר והינה דוגמא נוספת.

פנה אלינו (אל דיאלוג) ארגון, עם בקשה להכיל את כלי הניהול הרזה גם על תהליך קליטת עובד חדש לארגון. תהליך זה הוא תהליך תומך בליבת העיסוק של הארגון, כלומר זהו אינו תהליך מרכזי בארגון אך כן תהליך חשוב. למעשה תהליך קליטה של עובד חדש הוא תהליך הקיים בכל סוג של ארגון. בארגונים גדולים התהליך הוא בירוקרטי למדי מאחר והארגון מכיל מספר רב של גורמים שצריכים ורוצים לדעת על הגעתו של עובד חדש. בנוסף יש נהלים רבים שהעובד צריך ללמוד ולהכיר, חלקם נהלים העוסקים בהתנהלות תקינה בארגון וחלקם נהלים מקצועיים אשר קשורים לתחום אליו הגיע העובד החדש. בנוסף לכל אלה העובד נדרש להיפגש עם מנהלים שונים ולהכיר אנשים חדשים. כל מי שחווה תהליך זה יודע שהימים והשבועות הראשונים, בארגון, הם חוויה לא תמיד "נוחה".

הארגון שפנה אלינו מבצע פעילות שיפור לתהליכיו בעזרת כלי LEAN. הגוף המופקד על תהליך קליטת עובד חדש לארגון, הוא גוף משאבי אנוש כמוהו יש כמעט בכל ארגון בינוני וגדול. במחלקת משאבי אנוש האמינו שניתן לשפר גם את התהליך הנ"ל ע"י הסתכלות על התהליך מעיני הלקוח כמקובל בגישת ה LEAN. אלא שכאן יש שני לקוחות: 1. העובד החדש (עליו הארגון מתחרה עם ארגונים אחרים) 2. הגוף בתוך הארגון שרוצה לקבל את העובד החדש. לכן, החליטו לבחון את התהליך כבר מרגע פרסום "בקשת עובד" מחברת השמה ועד שלושה חודשים לאחר קבלת העובד, שהם שלושת חודשי הסתגלות.

ניתחו את התהליך על פי המצב הקיים ומתוך הניתוח עלו וצפו שלבים רבים אשר בעיני הלקוח אין להם ערך. לאחר מיכן החלו לבנות תהליך חדש שבו הצליחו למצוא דרכים לסלק חלק מהשלבים שאין בהם ערך. בנוסף הניתוח הביל לשיפור התקשורת עם מי שאמורים לספק את כ"א הנדרש לארגון כך שיספקו כ"א מתאים יותר לדרישות. בנוסף הניתוח חשף שחסר נתונים המאפשרים לתת המלצות למנהלים בארגון כיצד לקצר את תקופת ההסתגלות של העובד. על כן הוחלט לאסוף נתונים אלה אשר בתהליך של שיפור מתמיד הנתונים יובילו לניתוח שלהם, להמלצות לשיפור, ליישום ההמלצות ולאחר מיכן יבחנו התוצאות מחדש. זהו מעגל PDCA הידוע, של דמינג אשר יושם כאן על גבי תהליך קליטת עובד חדש לארגון.

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

פשוט לכאורה

הינה דילמה: בתהליך שיפור שבוצע במפעל ותיק וגדול העוסק בעיבוד שבבי ויצור והרכבת פריטים מכאניים, הגיעו למסקנה שגוף ניהול היצור לא מצליח לשלוט ולבקר את מה שקורה ברצפת הייצור. גוף ניהול היצור מכין תוכניות ייצור אך הן לא יוצאות לפועל במועד שתוכנן או בעלות שתוכננה (נדרשות שעות נוספות). לאחר ניתוח וחקירת התהליך הועלו הרבה רעיונות לשיפור ולאחר ביקור ברצפת היצור (ב GEMBA) צפה עלתה אחת הבעיות המרכזיות. הבעיה שצפה היא:

הארגון מתחייב לייצר מוצרים במחיר מסוים שאינו משקף את המציאות, כלומר במציאות ידרשו יותר שעות עבודה ממה שחשבו בתחילה. עד כאן ניתן להגיד שהטעות היא בתכנון או בהערכת השעות וכן לעיתים לוקחים עבודות במחיר הפסד משיקולים פנימיים טקטיים.

הבעיה מתחילה לצבור תנופה כאשר בתכנון הראשוני שהוכנס למערכות המידע הוזנו זמנים לביצוע אשר משקפים את מה שהארגון התחייב עליו אך לא משקפים את הזמנים האמתיים הנדרשים לביצוע העבודה. כלומר אחרי הביצוע הראשוני לא מעדכנים לוחות זמנים אמתיים במערכות המידע.

כתוצאה מכך כל פעם שהלקוח מזמין שוב את אותה העבודה הגוף המתכנן את היצור מתכנן לפי הזמנים השגויים הרשומים לו במערכת.

כתוצאה מכך כל תוכניות הייצור משתבשות כי המציאות אינה תואמת לתוכנית.

כתוצאה מכך לקוחות אחרים נפגעים, העובדים והמנהלים עובדים כל היום בשיטת כיבוי שריפות, כל פעם מגיע מנהל אחר שדורש לתת עדיפות לעבודה אחרת שלא עומדת בל"ז שהובטח.

הפתרון לכאורה פשוט: יש לתקן את לוחות הזמנים הרשומים במערכות המידע כך שישקפו את משך הזמנים האמיתי. השאלה היא: אם זה הפתרון אז למה רק "לכאורה פשוט"? התשובה היא: כי בארגון זה יש וועדים אשר מפחדים ששינוי שכזה עשוי להשפיע על הפרמיות המובטחות לעובדים שגם כך מרוויחים שכר זעום. בנוסף הארגון עצמו גדול מאוד ומערכת התקציב שלו בנויה כך שאם יתקנו את השעות יתגלה שעבודות מסוימות נמכרו במחיר הפסד ויתכן שההפסד שיתגלה יהיה גדול מאוד. ואף אחד לא רוצה להתחיל להסביר למה המפעל שלו בהפסדים. מעל כל זה לוחות הזמנים הנוכחיים, אשר מתבססים על נתונים שגויים, מראים "כאילו" יש עוד זמן להכניס עבודות נוספות. עבודות אלה הן אלה שמממנות את ההפסדים מהעבודות האחרות שהתקבלו בהפסד (אני מקווה שזה מובן כי לי לקח זמן לקלוט את זה). אם המערכות ישקפו את הזמנים האמתיים הרי שיראו שאין אפשרות לקלוט עבודות נוספות דבר שיוביל לכך ייקחו עבודות חדשות ומכאן שלא יכנס כסף לממן את ההפסדים מהעבודות שנמכרות בהפסד.

כפי שאמרתי – "פשוט לכאורה"

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

שביתה ביונילוור

בעיתון דה-מרקר פורסמה הכתבה "שביתת עובדי יוניליוור מחריפה - העובדים מתבצרים במפעל בערד בהוראת ההסתדרות". לפחות בעת כתיבת שורות אלה, יונילוור הינה חברה רווחית ולא נתפס בעיני כיצד בחברה שכזו יש סכסוכי שכר עם העובדים אשר מגיעים עד כדי שביתה. ברור שיש כאן נתק בין ההנהלה לעובדים. ההנהלה נתפסת כאיזה גוף נפרד שיושב "למעלה" ומרוויח שכר נהדר כאשר העובדים בקו אשר עובדים לא פחות קשה (ואולי יותר) מקבלים שכר זעום. מאחר ובכל סקר שנעשה אי פעם מצאו שהשכר איננו הגורם העיקרי לשביעות רצון ממקום העבודה, הרי שניתן להסיק שבארגונים כאלה יש בהם "מחלה" הקשורה לתרבות העבודה והיחסים בארגון ולא רק לשכר.

שיהיה ברור אינני מפנה כאן אצבע רק להנהלה שתפקידה לעצב את תרבות העבודה במפעל. במקרים רבים (ואינני יודע מה קורה ביונילוור), יש גם נתק בין הוועד, שאמור לייצג את העובדים, לבין העובדים. על פני השטח דרישות הוועד נראות לגיטימיות אך כאשר חופרים לעומק מגלים שהוועד פועל בכיוונים שנוחים לו ולא תמיד בכיוונים אשר מטיבים עם העובדים.

ראיתי דוגמא לכך בתע"א. תע"א הינה אוסף של מפעלים אשר בכל אחד מהם יש וועד ומעל כולם יש וועד עובדים מרכזי. בכל מפעל וועד העובדים נהג באופן שונה. באחד מהמפעלים שבו פעלתי רבות, הוועד עבד בשיתוף פעולה עם ההנהלה, לא הורגש (לפחות רוב הזמן) שעוסקים "בהורדת ידיים" ולא בניסיונות להראות מי יותר חזק. לעומת זאת נראה היה שיש שיחות ענייניות כיצד להיטיב עם העובדים, גם בתקופות הקשות. זה לא אומר שהכל היה נקי, הייתה הרבה מאוד פוליטיקה, כיאה לארגון גדול, אך בהשוואה למפעלים מסוימים אחרים של תע"א, במפעל בו אני הייתי, ניתן היה לראות באופן בולט,תקשורת בריאה יותר בין הוועד לבין ההנהלה. תקשורת שהובילה לניסיונות להכנסת תרבות שהיא זו אשר יוצרת שביעות רצון ממקום העבודה ולא השכר.

אני מצפה מהוועדים לחפש (ותאמינו לי - לא צריך זכוכית מגדלת בשביל למצוא) את השיטות שיובילו לתרבות כזו שהעובדים יהיו שבעי רצון ושיצלחו להוביל למצב של WIN-WIN. מצב זה הוא מצב בו הארגון נמצא בתהליך שיפור ביצועים, כל הזמן והעובדים מרגישים בטוחים ומסופקים ממקום העבודה. מניסיוני ישום אמיתי של ניהול רזה מוביל לתוצאות אלה. ישום אמיתי משמעותו יישום גם של הכלים וגם של התרבות של שיטת ה LEAN.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

כמה זמן זה לוקח

כמה זמן לדעתכם לוקח למחלקה לבצע את הדברים הבאים:


לנתח תהליך המבוצע במחלקה מסוימת

להציף כ 50 בעיות באזור העבודה ובתהליך העבודה

לדבר עם הלקוחות ולהבין מה הם רוצים ומצפים

לבצע מדידות למצב הקיים ולהחליט מה המצב הרצוי

להחליט כיצד לפתור את כל 50 הבעיות המטרידות בתהליך כבר זמן רב

להוציא את כל הציוד הכבד ושאר ציוד המחלקה

לצבוע את המחלקה כ- 400 מ"ר

לצבוע את הציוד

להחזיר את הציוד לפי שרטוט חדש שהוכן מראש


וליישם את ההחלטות של 35 מתוך 50 הבעיות

לרכוש אביזרים הנדרשים למחלקה

להכין שילוט לכל אזור במחלקה ולתלות אותו

להגדיר נהלים ושיטות עבודה חדשים

לעדכן נהלים אחרים

לתת הרצאה ל30 עובדים באגף על תהליכי שיפור

לבצע מדידות חדשות לאחר השינויים

באירוע הקייזן האחרון שהנחתי כל הפעולות הללו ופעולות רבות נוספות נמשכו 5 ימי עבודה והתוצאה היתה שיפור של עשרות אחוזים במדדים שונים שרצו לשפר. לא פלא שמי שלא ביצע או נכח באירוע קייזן מתקשה לראות את היקף השינוי שניתן לבצע בשבוע עבודה אחד.

יום שני, 6 בדצמבר 2010

שריפה בכרמל


הכרמל שלנו נשרף. ריאה ירוקה בארץ הפכה לריאה שחורה כמו של מעשן כבד. נזק של מיליונים, נזק לשנים ובמיוחד נזק ופגיעה בחיי אדם. אפשר לבחון את השריפה הזו מהרבה זוויות וללמוד ממנה הרבה דברים. ואפשר כמו בכל משבר לצאת ממנה חזקים יותר. היה זה טיפשי לתת לגוף הממונה על כיבוי השריפות במדינת ישראל, להיות גוף חלש מקצועית וחסר יכולות, אך יהיה זה טיפשי עוד יותר לא ללמוד מהטעויות ולתקן אותם. שנים מתלוננים הכבאים על הזנחה וכמעט דבר לא נעשה. כעת זה הזמן להפוך את המשבר להזדמנות. כבר היינו מספיק במצבים הללו, שבהם הכתובת כתובה על הקיר ואף אחד לא רוצה לקרוא אותה. כך למשל, במשבר המים שפוקד אותנו. גם כאן הכתובת הייתה על הקיר, מזמן, אך עד שהמשבר לא הגיע לא נעשה דבר בעניין. וכשהגיע המשבר נזכרו להאשים ממשלות קודמות.

לכן שעה זו היא גם הזדמנות להסתכל על עוד כמה כתובות הכתובות על הקיר ולנסות להיערך לאסון הבא אשר ידוע שיגיע. לדוגמא האסון הצפוי במערכת הבריאות, שם בשנים הבאות יהיו לנו יותר אוכלוסיה ופחות רופאים (כי לא משתלם כלכלית ללמוד רפואה שבע שנים ולהיות סטז'ר עוד מספר שנים ולחיות חיי דלפון כל אותם שנים). או האסון הצפוי מרעידת אדמה גדולה המתרחשת כאן אחת ל 100 שנה (ו 100 שנה כבר עברו מהרעידה הקודמת). אסון זה אינו תיאורטי והבתים הבנויים באופן רעוע במדינת ישראל הם אמתיים לחלוטין.

משבר זה גם הזדמנות ואחת הסיבות שזו הזדמנות כי זה הרגע בו אנשים מוכנים לקבל בהבנה ולהסכים להרבה דברים לא נעימים כדי למנוע משבר דומה בעתיד. מצד שני כדי למנוע את המשברים הבאים שחלקם הוזכרו לעיל, זה הזמן להוציא לפועל תוכניות שאמורות להקטין את הנזק מהאסון הבא.

ולסיום, מבט מהצד העסקי: חברות רבות חוות בימים אלה גידול בהזמנות, במכירות וברווחים. זה הזמן להיערך למשבר הבא כי הכתובת כתובה על הקיר.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

להתחיל בתהליך השינוי – איך


זה יהיה הפוסט האחרון בסדרת הפוסטים שפרסמתי "להתחיל בתהליך השינוי". סידרה שעסקה בכל אותם נושאים שיש לגעת בארגון לפני שמתחילים לבצע שינוי ארגונים מקיף כלשהו ולא חשוב איזה סוג שינוי. אוכל לסכם בקצרה את הנושאים בהם דנו הפוסטים במשפטים הבאים:

יש לחוש ולשדר תחושת דחיפות רבה לביצוע שינוי מיידי

יש לשמר תחושה זו לאורך זמן ארוך מאוד

יש לגבש צוות מוביל בארגון השותף לתחושת הצורך המיידי בשינוי

הצוות המוביל יגדיר לאן הארגון חייב להגיע – יגדיר יעדים אתגריים אך ברי ביצוע

כל אלה הם דברים המקדימים התחלה של תהליך שינוי מקיף כלשהו בארגונים. בהעדר אחד ממרכיבים אלה יש סבירות גבוהה שהשינוי יכשל אם לא בתחילתו אזי בעוד מספר שנים. חלק מקוראי הפוסטים הקודמים הזדהו והבינו למה תהליך השינוי עליו הוכרז בארגון שלהם כשל קוראים אחרים טענו שהדברים הללו מובנים מאליהם ושברור שהם חייבים להתקיים לפני תהליך של שינוי.

יחד עם זאת, לאורך כל הפוסטים בסדרה תיארתי מה צריך לבצע אך לא איך לבצע זאת. למעשה "האיך" הוא החלק הקשה. ישנם ארגונים רבים אשר בהם ליישם את כל אחד מהדרישות הללו יהיה קשה מאוד וידרוש הרבה מאוד אנרגיה. בעיקר תידרש לכך מנהיגות ותחושת דחיפות לעומד בראש הארגון כדי ליישם את כל הנקודות מעלה. יישום של כלל נקודות אלה עשוי להציב בפני מובילי הארגון אתגרים לא פשוטים בכלל ורק תחושה שחייבים לעשות שינוי מיידי תאפשר התמודדות עם הלחץ שיישום תהליך זה מייצר.

וגם לאחר שתיישמו את כל הנקודות מעלה עדיין רבה הדרך וארוכה כי רק עכשיו תתחילו בתוכנית השינוי עצמה ותתמודדו עם הדילמות שהיא מציבה. תצטרכו לשווק את השינוי, להסביר זאת בכל הזדמנות. תצטרכו להצביע על הישגים לאחר תקופת יישום מסוימת, תצטרכו להתמודד עם מתנגדים לשינוי וכדי שהשינוי יהפוך לנורמה בחברה תצטרכו לעשות כל זאת לאורך זמן רב ולא להירדם בשמירה.

ארגונים נכשלים בתהליכי שינוי כמעט מאותן סיבות שאנשים הרוצים לשנות אצלם דברים, נכשלים. זה קשה להתחיל ועוד יותר קשה להתמיד לאורך זמן רב. אם אחרי סידרת מאמרים זו עדיין יש לכם חשק להתחיל ליישם ניהול רזה בארגונכם ולהוביל את הארגון ליעדים מדהימים ולהיות שותפים למסע מרתק מאין כמוהו אזי אתם מוזמנים לפנות אלי ואשתדל ללוות אתכם ככל שתדרשו.