Lean Management - ניהול רזה

שאל אותי אחד הקוראים של בלוג זה האם כלים שהצגתי בפוסט הקודם שייכים ל Lean Management. למיטב ידיעתו הכלים שהצגתי להורדת עלויות והורדת דרישות בפרויקט לא נולדו כחלק מתחום ה Lean. למרות שע"פ הספרות שבידי אני מוצא שהתשובה היא שכלים אלו כן הגיעו מאותו מקום שהגיע אלינו הניהול-הרזה, אני חושב שזה לא באמת משנה. כפי שעניתי לקורא הניהול הרזה הינה תפישה ולכן המשמעות היא שבהחלט יתכן שגורם אחר במקום אחר שאינו טויוטה ימציא כלי, שיטה חדשה העונה לעקרונות תפישת הניהול הרזה. בראייתי כלי זה הינו כלי "ליני" (Lean Tool). התפישה אינה מפסיקה להתפתח מרגע שיצאה מגבולות יפן. להיפך מאז היא רק התפתחה עוד יותר לדוגמא: כאשר אני מנחה היום אירועי קייזן אינני עושה זאת כפי שעושים זאת בטויוטה וגם לא בדרך שעושים זאת באירופה. ההנחיה והשיטה הותאמה לתרבות ולתעשייה הישראלית. העקרונות של תפישת הניהול הרזה נשמרים אך "האיך" מותאם לישראל. דוגמא נוספת: בשנת 2001 פותחה שיטה חדשה לניהול פרויקטי תוכנה. השיטה נקראת Agile והיא פותחה ביוטה שבארה"ב ע"י אוסף של מומחי תוכנה. שיטה זו הופכת את פרויקטי הת...

שאל אותי קולגה "איך יכול לתרום הניהול הרזה להיבטי ניהול פרויקטים". התשובה לכך היא רחבה מאוד אך אשתדל לתת להציג מספר נקודות "על קצה המזלג". מטרות המטרות של מנהל פרויקט הם להשיג את תוצאות הפרויקט תוך עמידה בלו"ז, תקציב וכמובן ברמת האיכות הנדרשת. כעת יש לבחון איזה כלים בתחום הניהול הרזה מאפשרים השגת מטרות אלה: כלים : VSM – בתחילת הפרויקט מומלץ לבנות מפה של תהליך העבודה וההתקדמות של הפרויקט. בפרויקטים גדולים עשויה להידרש יותר ממפה אחת. לאחר מכן יש לזהות את השלבים אשר אינם מוסיפים ערך לתהליך, ולחפש שיטות לסילוק שלבים אלה. יתכן ועל שלב זה יהיה צורך לחזור יותר מפעם אחת. QFD – הינו כלי בעזרתו ניתן לרדד דרישות. מאחר והפרויקט לחוץ בזמן ובתקציב, יש לאתר את אותן הדרישות שניתן לוותר עליהן או לאחד לדרישה אחת פשוטה יותר. DTC, DTA – בפרויקטים המערבים תיכון מומלץ לבצע תהליך של תיכון לייצוריות ותיכון לעמידה בעלות נדרשת. Design to cost וכן Design to assembly הן שתי מתודות לטיפול בסוגיות אלו. אירועי קייזן, מיני קייזן, A3 – הם אוסף של כלים להתמודדות עם בעיות או סוגיות אשר רו...

אחת הסיבות העקרוניות אשר ניתנו כהסבר לכך שמחירי הקוטג' האמירו כל כך היא - חוסר התחרותיות בישראל ובמקרה של מוצרי החלב מדובר בחוסר תחרותיות של מספר גופים בשרשרת האספקה עד שהמוצר מגיע לצרכן: חוסר התחרותיות במשק החלב, חוסר תחרותיות בין יצרני המוצרים וחוסר תחרות אמתית בין רשתות השיווק הגדולות. במצב שלארגון עסקי אין תחרות, הארגון מרגיש מספיק בנוח להעלות את המחיר. מלבד הקוטג' ומלבד מוצרי החלב אנו יכולים למצוא בישראל עוד מקרים רבים בהם אין תחרות אמתית. אנו נמצא שיש שלושה עד חמישה מתחרים לכל היותר אשר כלל השוק נחלק ביניהם. הבנקים, חברות הביטוח, רשתות שיווק המזון, חברות הסלולר וחברות הכבלים. כאשר לצרכן אין יכולת בחירה בין מתחרים, השוק, כלומר הקונים, אינו יכול להכתיב את התנאים. במקרה של הקוטג' הדרך היחידה של השוק להכתיב את התנאים הייתה התאגדות חברתית אשר החברות לא יכלו להתעלם ממנה. התאגדות זו שווה מחקר מעניין בפני עצמו, אך יש לשים לב שהחלטה על הפסקת רכישה אינה אפשרית לכל מוצר. לדוגמא: יהיה קשה מאוד להפסיק להשתמש בשרותי הבנקים למשך זמן ארוך, במטרה להוריד את העמלות (לדעתי אפשר לעשות דב...

פוסט זה הוא המשך לפוסט הקודם המתאר את הסיבות לבעיות בהם טויוטה נתקלה ב 2009. לאחר בחינה מעמיקה של סיבות השורש מצאו בטויוטה שהבעיה לא נעוצה בייצור כפי שמצופה היה לחשוב אלא במקום: צמיחה מהירה ב 1995 הירושי אוקודה מונה לתפקיד נשיא החברה והוא החליט לשנות את מדיניותה השמרנית של טויטה. לא עוד צמיחה איטית. טויוטה החזיקה אז ב 7.3% מהשוק הירושי התווה את הכיוון – עד 2005 להחזיק 10% משוק הרכבים. מטרה זו הושגה כבר ב 2008 ולכן הוגדרה מטרה חדשה אגרסיבית לא פחות, להגיע לאחיזה של 15% בשוק הרכבים עד 2010. על פי דיווחים מטויוטה ב 2003 החברה הגיע למצב שקצב ההזמנות עולה על ציפיותיה. כאשר הצמיחה הפכה להיות במוקד החברה הזדרזה להקים כמה שיותר מפעלים מ2002 ועד 2008 החברה הוסיפה עוד 16 מפעלי יצור ל 37 שכבר היו ברשותה. הרצון לספק את הגידול הרב בתקופה כל כך קצרה היה על חשבון הדרכת עובדים ועל חשבון העברת השיטות של טויוטה לכל העובדים במתקנים החדשים. כמו כן היה צריך לאתר ספקים רבים וחדשים אשר נבחרו עוד לפני שהוכשרו לפעול על פי דרכה של טויוטה. האיכות זזה הצידה לטובת הורדת עלויות ועמידה ביעדי צמיחה. הדבר בא לידי ...

הגיע לידי מסמך אשר נכתב על ידי רוברט קול מ MIT אשר ביצע מחקר על הסיבות לכשלים שהתגלו ברכבים של טויוטה בסוף 2009 ובתחילת 2010. ואביא כאן את עיקרי הדברים. תזכורת: בסוף 2009 החלו לזרום דיווחים מבעלי רכבי טויוטה על בעיות שונות בדוושת הגז. הדיווחים הגיעו לשיא במספר תאונות שהתרחשו ובהן היה גם הרוג אחד, תאונות אשר ע"פ הדיווחים התרחשו כתוצאה מבעיה בדוושת הגז. כתוצאה מכך החל דיון נרחב במדיה בנוגע לבעיות ברכבי טויוטה אשר הוביל אף לדיון בקונגרס האמריקאי בנושא. חברת טויוטה נאלצה לבצע RECALL- קריאה לבעלי הרכבים להחזיר את מכוניתם לתיקון. זאת כדי לתקן את הבעיה שהשפיע על דוושת הגז. אולם תקופה קצרה אחר כך התגלו ברכבי טויוטה בעיות נוספות אשר אילצו אותה לבצע עוד שלושה תהליכי RECALL. בסך הכל טויוטה החזירה יותר משבעה מליון רכבים לתיקון. דירוג האיכות שלה ירד בכל מיני מדדים. כל אלו קיבלו תהודה במיוחד לאור העובדה שטויוטה נודעה בעולם כחברה בעלת רמת איכות הגבוהה ביותר שאליה ניתן לשאוף, חברה בעלת רמת מצוינות המהווה מודל לחיקוי עבור אחרים. רבים מהעוסקים בתחום היצור ומתודולוגיות של שיפור תהליכי עבודה עמדו ...