המשבר הכלכלי: זרז לשינוי בתפיסת הניהול

הכותרת למאמר זה לקוחה מתוך מאמרו של ד"ר בועז תמיר. ד"ר תמיר כותב כאן על השינויים בתפיסה הניהולית על רקע המשבר בכלכלה העולמית. הוא מספר על הצלחתה של התפיסה הניהולית של טיוטה – תפיסת הניהול הרזה – לעומת כישלונה של תפיסת הניהול של חברת פורד. אני מעוניין להביא כאן מספר ציטוטים ממאמרו המעניין של ד"ר תמיר ואשתדל להעמיד מספר דברים על דיוקם.

.... הפוֹרדיזם: תפיסת ניהול שלא שרדה את סערת המשבר הכלכלי
תורת הניהול
השלטת בעולם במאה השנים האחרונות היא תפיסה המבוססת על מתודת "הייצור ההמוני". זו
תפיסה שגובשה במפעלי פורד על ידי המהנדס פרידריך טיילוֹר, ואומצה על ידי קהילת
המנהלים כבסיס לדיסציפלינה מקצועית – "הנדסת תעשייה וניהול". במאה ה-20 הייתה
המתודה הטיילוֹריסטית/פוֹרדיסטית לפרדיגמה של ממש.

זה אולי ישמע מוזר אבל חלק בסיסי של הניהול הרזה מושתת על שיטות העבודה של פורד – הפורד – המייסד של חברת הרכבים. האיש היה אדם סוער, שנוי במחלוקת אבל ידע דבר מה על ייצור. מקימי חברת טויוטה קראו את ספרו ולמדו משיטותיו. אותן שיטות ממש המבוססות על פרידריך טיילור. אם כך, כיצד יתכן שפורד ניהלה את עסקיה בצורה אחת וטויוטה הגיעה לשיטה שונה (שיטת הניהול הרזה) ושתי החברות יצאו מאותה הגישה?
כאן בדיוק צודק ד"ר תמיר שמדובר בתרבות שונה שיצרה את כל אחת מהשיטות שהתפתחו בהמשך.

....חברות עסקיות שלא השכילו לבצע את השינוי וההתאמה הנדרשים לתפיסת ניהול
אלטרנטיבית שחקוּ את ערכן. ג'נרל מוטורס וקרייזלר, שני מקרים בולטים של מנהיגות
תעשייה מן העבר, הגיעו בשנה האחרונה עד לפשיטת רגל.

בעשורים האחרונים הבינו כל חברות הרכב שהן חייבות ליישם ניהול רזה בארגוניהן כי זו השיטה הנכונה ניהול עסקיהן. כולן עלו לרגל לטויוטה כדי ללמוד. כולן מיישמות ניהול רזה בין 10 ל - 25 שנה. אם כך כיצד זה שטויוטה המשיכה כל השנים הללו לטפס ושאר החברות יורדות או מדשדשות במקום?
יש לכך מספר הסברים אך אדגיש, שוב, את הנקודה אותה מעלה ד"ר תמיר: ניהול רזה זו תרבות ניהול שונה. מה שעשו ועדיין עושים בעולם המערבי זה לאמץ את כלי הניהול הרזה (את חלקם) אך לא לאמץ את תרבות הניהול ואת הפילוסופיה שעומדת מאחוריה. בלי אימוץ מלא של השיטה מה שמקבלים זה חיסכון בעלויות אך לא משיגים שינוי מהותי ויתרון תחרותי כפי שהשיגה טויוטה.

עוד הערה אחת לדבריו של ד"ר תמיר. הוא כותב:

הקהילות העסקית והאקדמית לא טרחו להסביר את הצלחתה המתמשכת של
טויוטה....

דווקא בנושא ההסברה אני יכול לומר שנעשתה הרבה עבודה. נכתבו הרבה ספרים, ישנם הרבה אתרים, הרבה מאמרים וחומרי לימוד. עדיין עבודה רבה לפנינו אך בוודאי שטרחו להסביר את הצלחתה של טויוטה ועל חברה זו נכתבו מאמרים וספרים רבים.

מה דעתכם, האם בכלל ניתן להכניס את התרבות של הניהול הרזה לארגונכם?