סיכום התרשמות מביקור בארגון מבולגן

לפני כשבועיים ביקש אותי מנכ"ל של חברה העוסקת בזיווד וטיפול במשאיות, לבקר באתר הייצור של החברה ולהביע את דעתי. אני אוהב להסתובב במפעלים וכנראה שלאחר שנים של עבודה עם ארגונים קל לי לזהות בזבוזים בפועל או מקומות בהם כנראה מתחבא הבזבוז. בפוסט זה אביא חלק מהתרשמותי מהמקום בו בקרתי.
לאורך כל הקירות באולם הייצור היו מדפים עליהם היו מונחים מוטות מתכת שהיו המלאי של המפעל. לפי האבק על המוטות הבנתי שהם שוכבים שם זמן רב. המדפים והמוטות לא היו מסומנים ולשאלתי ענו לי שמי שצריך יודע מה יש על המדפים.
רצפת הייצור הייתה מלוכלכת משבבים ושאריות מתכת חתוכה. מכך הבנתי שכנראה יש בעיות איכות בתהליך המתגלות בשלבים מאוחרים יותר ואן מנהל העבודה אישר לי שזו אחת הבעיות שלהם. בשום מקום לא הייתה תלויה תוכנית עבודה, לא הוצגו מדדים, לא היה ברור מי עובד על מה אלא אם שאלתי את מנהל העבודה. אזור העבודה חולק במרכזו באופן לא טבעי ולא הגיוני ביחס לזרימת הייצור הנדרשת. חלוקה זו גרמה לבזבוז רב בתחילה ובסוף כל יום. חלוקת אזור הייצור באופן זה נבעה ממכונה ששהתה בלב אולם הייצור והיא שם כי... היא תמיד הייתה שם (כך הוסבר לי, לשאלתי). מיותר לציין שהעבודה נעשתה במנות ולא בזרימה. כמות הספגטי שראיתי שם היתה מדהימה. עובדים הולכים הלוך וחזור כדי להביא דברים הנדרשים לביצוע העבודה.
במחסן הפריטים שרר בלגאן אשר הוביל אותי לתהות האם הרכש יודע מה וכמה לרכוש. מאוחר יותר הסתבר לי מהמנכ"ל שיש לו תהיות קשות לגבי אופן התנהלות הרכש ולכן לאחרונה ביקש לעקוב מקרוב אחרי כל רכישה (מה שמוביל לבזבוז זמן ניהולי).
לסיכום מקום זה הוא גן עדן למובילי שינוי.