שיטת הניהול הרזה קונה לה אחיזה הולכת וגוברת בקרב חברות בישראל. חברות ישראליות המספקות לחברות בחו"ל או יוצרות איתן שיתופי פעולה עסקיים נדרשות להתאים עצמן לתרבות הניהולית שם. חלקן נדרשות לכך מתוך אילוץ וחלקן מבקשות לאמץ שיטות ניהול מוצלחות. בעשור האחרון, מעט באיחור אמנם, הוכנסה שיטת ה Lean Management ליותר ויותר ארגונים בארץ. בבלוג זה אשתף אתכם בניסיוני ובהגיגי בנושא הניהול הרזה והתפעול. אני מזמין אתכם להמשיך להגיב, לשאול ואף גם לכתוב, שתפו את כולם בניסיונכם. באתר הבית: kom40.com תמצאו מאמרים בנושאי ניהול רזה, תפעול, שרשרת האספקה ואיכות.

מוטי קומפורט
י

m.kom40@gmail.com

יום שישי, 27 בינואר 2012

הקופים כמשל

אני מניח שרבים מכם מכירים את הניסוי שביצע סטפנסון על קופי רזוס משנת 1967. הסיבה שאני מניח זאת כי מרבים לספר על ניסוי זה בסדנאות רבות העוסקות בחשיבה יצירתית או במנהיגות או בסדנאות העוסקות בשינוי שיטות. הניסוי שאני מדבר עליו הוא הניסוי הבא:
חמישה קופים הוכנסו לתוך כלוב שבמרכזו בננה תלויה על חוט.מתחת לבננה הוצב גרם מדרגות. לא עבר זמן רב עד שאחד הקופים התקרב למדרגות במטרה להשיג את הבננה. ברגע שכף רגלו נגעה במדרגה הראשונה הותזו על חבריו הקופים מים קרים כקרח. כעבור זמן קצר החליט קוף אחר גם הוא לבצע את הניסיון ושוב, ברגע שדרך על המדרגה הראשונה הותזו על חבריו הקופים מים קרים.בפעם הבאה שאחד הקופים ניסה להתקרב לבננה, שאר הקופים מנעו זאת ממנו.
בשלב הבא של הניסוי הוחלף אחד הקופים בקוף טרי וצינור מי הקרח הוצא מן הכלוב. כשהקוף החדש הבחין בבננה הא כמובן ניסה להתקרב אליה. אולם, ברגע שהוא התקרב הקופים הותיקים תקפו אותו ומנעו ממנו להתקרב אל המדרגות. גם הניסיון השני עלה לו במיתקפה אכזרית ועל כן הוא החליט לוותר.  
בשלב השלישי של הניסוי הוציאו קוף נוסף מהכלוב, אחד מארבעת הקופים המקוריים, והחליפו אותו בקוף חדש נוסף. גם החדש הנוכחי שלנו ניסה להתקרב למדרגות ולהשיג את הבננה אך כקודמו, הוא הותקף על ידי עמיתיו לכלוב. מעניין הוא שגם הקוף החדש - ישן שהוכנס לכלוב בשלב הקודם לקח חלק פעיל במתקפה אף שלא חש את צריבת המים הקרים. כנ"ל היה עם שאר הקופים.
ברוב שלבי הניסוי לרוב הקופים אין מושג כלל למה הם תוקפים את הקוף המנסה לטפס במדרגות ובשלב החמישי והאחרון לאף אחד מהם אין מושג ובכל זאת הם תקפו בחמת זעם קמאית כל קוף שניסה להשיג את הבננה.
בדרך כלל מביאים ניסוי זה כמשל אשר הנמשל שלו הוא שעלינו לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אך אני רוצה להצביע על נקודה אחרת במשל – השפעת הסביבה.
 אנחנו רוצים לייצר ארגון בו יש תרבות של שיפור מתמיד. במילה "תרבות" הכוונה היא - שזהו אחד הערכים שהארגון פועל לאורם וכאמור בפוסט הקודם כל העובדים מעורבים בתהליך, מיוזמתם, על בסיס יום-יומי.
כדי להגיע לכך אכן צריך לשאול שאלות, כפי שניתן להבין מהניסוי האמור לעיל ומהפוסט הקודם, אך ניתן להבין דבר נוסף עלינו לייצר סביבה שדורשת גישה שכזו. מהי הסביבה הזו? - זו קבוצה של עובדים שתומכת ופועלת כדי ליישם את הגישה הנ"ל ומרגע שנצליח להגיע למצב בו יש לנו קבוצה שכזו היא תשפיע על כל השאר.
אגב, ע"פ מחקר אחר מצאו שמספיק שלפחות 10% מהארגון יתמכו בגישה מסוימת, כדי שהדבר יתחיל להדביק את האחרים.