GEMBA – המקום בו הדברים קורים

אחד העקרונות ביישום ניהול רזה הוא ללכת למקום שבו הדברים קורים. ביפאנית אומרים ללכת לגמבה-GEMBA. כבר פגשתי מנהלים אשר מנהלים את עסקיהם מבלי להסתובב בפסי היצור או השירות הנמצאים תחת אחריותם. חלקם מסתובב באזורי העבודה אך בעיקר במטרה להראות התעניינות בסיסית רשמית. יש כאלה שחשוב להם להראות לעובדים שהם מתייחסים אליהם ולכן עשוים סיור יומי או דו יומי רק כדי להגיד שלום. זה אומנם חשוב אך אין לכך שום תרומה להתייעלות. בעקרון זה, של "ללכת ל GEMBA", אין הכוונה שרק צריך לשהות באולם הייצור, אלא ללכת ל GEMBA דורש ממי שמחפש להוביל לשינוי ולשיפור, לגשת למקום בו מבוצעת העבודה, לעמוד להסתכל, להסתכל ולהסתכל ... לאחר זמן רב של שהייה באזור העבודה וצפייה בעבודה מסוימת יוכל "הצופה" להבחין במה שבאמת קורה באזור העבודה. להבחין בבזבוזים: בתנועות מיותרות, בקשיים ובאלתורים, להבחין "בספגטי" ובהמתנות הרבות וכו'. בעזרת הבחנות אלה ובעזרת שיחות עם מי שעובדים באזור העבודה ניתן להגיע לרעיונות רבים לשינוי.
לאחר דברים אלה חשוב לומר את האמת שמעטים המנהלים שיסכימו לבלות שעות בצפייה על אזור עבודה אחד ועוד יותר מעטים יסכימו שכ"א שלהם יעשה זאת על בסיס קבוע. הרי איך נצדיק מצב שבו עומד מישהו ומסתכל במקום לתת תפוקה. זהו למעשה ההבדל התרבותי בין היפנים שם נולד הניהול הרזה לבין תרבות המערב. כשהייתי סטודנט ונדרשתי להגיש עבודה המסכמת תהליכי שיפור בייצור קיבלתי רשות מיוחדת מתעשייה אווירית לעמוד ולצפות בעבודה שבוצעה ע"י שני עובדים. הקדשתי לכך שעות רבות של צפייה ומצפייה זו התקבלו מסקנות רבות ומעניינות. חלק ממסקנות אלה אפילו יושמו.
המלצתי לכם לכו להתבונן ותלמדו להתבונן ולזהות בזבוז. עשו זאת בעצמכם כמנהלים ודרשו זאת מהעובדים. מי שילמד להתבונן ילמד לזהות בזבוזים ומכאן יגיעו הצעות לשיפור. בנוסף אני ממליץ למנהלים, לפחות, להיעזר בסטודנטים.. הללו מעוניינים לבצע עבודות גמר ויכולים לתת מסקנות מעניינות החשובות לארגון. אם תזדקקו בעזרה להגיע לסטודנטים שכאלה אתם מוזמנים לפנות אלי.