להוביל ליצירתיות

פוסט זה הוא עבור מנחי הקייזים שביניכם, הקוראים שורות אלה. קורה לעיתים שצוות הקייזן מחפש פיתרון לבעיה שלפניו ולא מצליח למצוא אותו. הצוות תקוע. כאשר זה קורה, זה המקום והתפקיד של מנחה אירוע קייזן להנחיל לצוות ביטחון ותחושה כמעט אמיתית שיש פתרון, שהם ממש קרובים, שהם כמעט נגעו בו ועוד מאמץ קטן ועוד חשיבה והפתרון יצא. יצא לי כבר להשתמש בכמה שיטות שבכולם יש היבטים פסיכולוגיים ואציג כאן את חלקם:
תמיד, אני נותן בתחילת האירוע תרגילים/משחקים שנדרשת בהם יצירתיות כדי לפתור אותם. אני מדגים לצוות שיטות חשיבה המובילות לפריצת דרך. באותם מיקרים בהם הצוות תקוע ואינו מוצא פיתרון, אני מזכיר להם את התרגילים שביצעו ואיך הצליחו לפתור בעזרת השימוש בטכניקות הללו.
אני אומר לצוות מפורשות ובאופן חד משמעי, עם ביטחון רב, שיש פתרון ושאני לא מבין איך הם לא רואים אותו (אך מאחר ואסור לי לתת להם פתרונות הם יצטרכו לגלות אותו לבד) בכך אני מקטין את תחושת אי הוודאות "האם יש או אין פתרון". מצד שני באמירת הדברים הללו אני מעלה את המוטיבציה והאתגר לגלות, על מה אני מדבר ומהו הפתרון.
אני עושה שימוש רב בדוגמאות מפתרונות יצירתיים ומעניינים שהתקבלו במקומות אחרים. פיתרונות יצירתיים בנושאים שאינם קשורים כלל לאירוע וכאלה שכן קשורים. בכך נוצרת התלהבות מהיצירתיות של בני אדם ומהפתרונות הללו. ההתלהבות מאתגרת אותם ומובילה לניסיון להיות יצירתיים לגבי הנושא שלהם. הסיפורים הללו מראים איך אנשים חשבו מחוץ לקופסא על כיוונים שונים לחלוטין מהבעיה שעמדה לפניהם ובזכות זאת מצאו פתרונות.
לעיתים אני לוקח את הצוות לאתר שבו הכניסו שיפורים בתהליך כדי שיראו בעיניים וישמעו מאחרים על תהליך השינוי שהם עברו.
מומלץ להביא את אחד המנהלים הבכירים לאחר שהנחתי אותי לדרוש מהצוות פתרון ומצד שני לרמוז להם שהפתרון יותר פשוט ממה שהם חושבים והוא סמוך ובטוח שהצוות ימצא את הפתרון.
פעולות אלה ועוד נוספות עובדות. לאחר שהצוות היה תקוע מספיק זמן, יש בו אנשים שמוכנים לפתוח נושאים שקודם לכן לא היו מוכנים לדון עליהם. יש אנשים שהופכים להיות יותר קשובים לרעיונות של אחרים כאשר קודם לכן הם "תקפו כל מי שהעלה רעיון". מספיק שאחד מאנשי הצוות יושפע מהתהליכים שתיארתי לעיל ויתחיל להעלות רעיונות, כדי שכל האירוע יקבל תפנית להצלחה.