הניהול הרזה לאן?
כשהייתי בחופש במהלך אוגוסט (נראה כאילו זה היה לפני שנים) היה לי זמן להרהר על הניהול הרזה בפרספקטיבה רחבה יותר. הינה מעט מההגיגים שלי וכאלה שאספתי במקומות אחרים:
המשבר הכלכלי האחרון השאיר אחריו נזקים אדירים לחברות הרכב. גם כשאני כותב שורות אלה אני מתקשה להאמין - חברת GM שהוקמה ב 1920 פשטה את הרגל. זו היתה חברת ענק עם מגוון מאוד רחב של רכבים. כל חברות הרכב סבלו מהמיתון אך GM לא עמדה בו.
העניין הוא שכל חברות הרכב אמצו ב 20 שנה האחרונות את הניהול הרזה ויש מהן אשר מיישמות אותו קרוב ל 30 שנה. נכון, הן לא מיישמות את כל האסטרטגיה של הניהול הרזה. למעשה שנים זו הייתה הטענה המרכזית כנגדם. הינה GM הקימה מפעל משותף עם טויוטה שהפך, בזכות זה, ממפעל כושל למפעל מצליח אך למרות זאת לא השכילה ללמוד ולהעתיק את כל מה שיושם שם. אך בכל זאת חברות הרכב הצליחו להגיע לשיפורים משמעותיים בזכות הניהול הרזה. זה לא הספיק.
העניין הוא שכל חברות הרכב אמצו ב 20 שנה האחרונות את הניהול הרזה ויש מהן אשר מיישמות אותו קרוב ל 30 שנה. נכון, הן לא מיישמות את כל האסטרטגיה של הניהול הרזה. למעשה שנים זו הייתה הטענה המרכזית כנגדם. הינה GM הקימה מפעל משותף עם טויוטה שהפך, בזכות זה, ממפעל כושל למפעל מצליח אך למרות זאת לא השכילה ללמוד ולהעתיק את כל מה שיושם שם. אך בכל זאת חברות הרכב הצליחו להגיע לשיפורים משמעותיים בזכות הניהול הרזה. זה לא הספיק.
יתרה מכך חברת טויוטה, ספינת הדגל בתחום הניהול הרזה, אף היא נפגעה מהמשבר. אומנם לא כמו החברות האמריקאיות אך לראשונה זה 71 שנה, החברה הפסידה כסף. במקרה זה יש לעוסקים בניהול רזה ולחברת טויוטה עצמה הסבר מצוין. טויוטה חרטה על דיגלה לאורך שנים להיות חברה איכותית ברמה כזו שתגרום ללקוחות לרצות לקנות. בשנים האחרונות החברה שינתה אסטרטגיה, היא החליטה להיות החברה הגדולה ביותר בשוק. שימו לב, האסטרטגיה הראשונה נסבה סביב הלקוח והצרכים שלו. האסטרטגיה השנייה נסבה סביב רצונותיה של החברה. כדי ליישם את האסטרטגיה השנייה החברה החלה בצמיחה מהירה, פתחה עוד מפעלים ופנתה לעוד ספקים. העניין הוא שהיא לא הספיקה להוביל את ספקיה להגיע לאיכות שהחברה רגילה אליה וכך התחלנו בשנתיים האחרונות למצוא רכבי טויוטה עם יותר בעיות מבעבר. הציבור הצביע ברגליים. האם באמת טויוטה הפנימה את הטעות את זה עוד נראה.
מבחינתנו, העוסקים בעולם הניהול הרזה, נשארנו, לכאורה ללא הוכחות של הצלחת הניהול הרזה. אך זה רק לכאורה כי מי שבאמת בודק ברזי העניין יכול ללמוד על ההצלחות וללמוד גם מהכישלונות. כיום הניהול הרזה נכנס כמעט לכל תחום. בניגוד לעולם הייצור, עדיין האסטרטגיה של הניהול הרזה בתחומים כמו מלכ"רים, משרדי ממשלה, גופים פיננסיים ועוד, אינה סגורה עד הסוף. ניתן לראות ולהראות איך כל גוף שכזה מרוויח מיישום הניהול הרזה אך עדיין אין דוגמאות כטויוטה בעולם הרכב.
אז מה הם האתגרים של הניהול הרזה? בעיקר ליצור אסטרטגיה סדורה בכל תחום ולגרום למנהלים המובילים להפנים שזה מסע ארוך ולא תחרות עד סוף הרבעון.
תגובות