הנדסת גרפים

אני מאמין גדול במדידה ומדדים ובמיוחד בהצגתם באופן ברור וחזותי לעיני כל העובדים. יחד עם זאת יש גבול אפור מתי המדדים הופכים להיות מטרה ולא אמצעי. כשעבדתי בארגון גדול, עסקנו רבות במדידת תוצאות. בנינו מגוון רחב של מדדים בנושא תפעול ושרשרת האספקה. המדדים כולם נגזרו מדרישות ההנהלה להשגת תוצאות מסוימות. בדרך כלל המדדים הוצגו ברוב פאר והדר על לוחות מדדים שהיו כמעט בכל פינה. אני מעריך שהושקע, בנושא המדדים וגרפים בתפעול, לפחות משרה שלמה של עובד. יותר מכך מדי פעם עסקנו ממש "בהנדסת גרפים" כלומר חיפשנו את הדרך להציג את הגרף בצורה שנראית מבחינתנו הכי טוב. רוצים דוגמאות:
מה לדעתכם כדאי יותר: האם כדאי להציג כמה פריטים הגיעו בזמן או את ההופכי של גרף זה כמה פריטים אחרו. ואם אתם חושבים שזה אותו דבר אז דעו לכם שלא כך. אנחנו ממש הקדשנו לזה מחשבה לפני כל הצגה. לפחות למראית עין כשמציגים גרף בנייר, האחד עשוי להיראות הרבה פחות חמור מהשני ואנחנו כמובן לא רוצים שההנהלה "תטפס לנו על הגב".
הינה עוד שיטה אם כל פעם היינו מראים גרף של ארבעה רבעונים אחרונים ופתאום בשני הרבעונים האחרונים יש החמרה, אז עברנו להראות שמונה רבעונים אחרונים שבהם רואים שיפור כללי וההחמרה של שני הרבעונים האחרונים נבלעת (כמובן שהתנאי לכך שיש שיפור מלפני שמונה רבעונים).
ויש עוד שיטות שאולי עדיף לא להיכנס אליהם. למען ההגינות אני חייב לציין שארגון בו עבדתי אכן השתפר בתוצאות לאורך זמן בלי קשר ל"הנדסת הגרפים" בה עסקו שם. הסיבה שאני כותב כל זאת היא כדי להדגיש הבדל מסוים והוא השוני בין מדידה שמאפשרת גילוי סיבת הבעיה לבין מדידה שמגלה שיש בעיה (או שאין). בהרבה ארגונים עוסקים בסוג האחרון של מדידה בלבד. כמובן שיש לה חשיבות גדולה אך אסור לשקוע רק בה. המדידה הזו היא מדידה שמאפשרת "להאשים" מישהו שלא עמד ביעדים. כמובן שכשזו האווירה, שעומדים להאשים אותך, הרי שכמנהל תחפש כל דרך לא להיות במצב הזה כולל "הנדסת גרפים".
אך אם משתמשים במדידה שמטרתה לזהות היכן מופיעה הבעיה ביחד עם מדידה שמאפשרת לנתח את הבעיה הרי שאז יכול לבוא מנהל בגאווה ולהגיד " מדדנו, מצאנו בעיה, בעזרת מדידות נוספות גילינו את השורש לבעיה ופתרנו את הבעיה".
ישנם ארגונים בהם משתמשים במדידה אישית כדי למצוא מי הם חמשת האחוזים מהעובדים אותם נפטר השנה. כי ע"פ המדדים הם השיגו תוצאות פחות טובות. ארגון שכזה הוא ג'נרל אלקטריק, כפי שמספר ג'ק וולץ בספרו. אך האם הם דאגו ללמוד את מקורות הבעיה? האם נתנו למפוטרים כלים לאתר את גורמי הבעיה? או להבדיל דרשו מהם למצוא שיטות למדוד ולאתר את גורמי הכשל?

מכירים תופעות דומות אצלכם בארגון? ספרו לנו על כך. איזה עוד שיטות פגשתם ל"הנדסת גרפים"? לעומת זאת, ספרו איך גרפים אצלכם תומכים בשיפור העבודה.