מערכת הבריאות של דנוור קולורדו
וויליאם ברואר מספר איך מערכת הבריאות של דנוור קולורדו בארה"ב, שלפני חמש שנים הפסידה של 6 מליון דולר, חסכה 11 מליון דולר בשלוש שנים האחרונות בהן היא מיישמת ניהול רזה.
מערכת הבריאות של דנוור מטפלת ב 25% מכל תושבי דנוור לפני חמש שנים הגיע למשבר בו הפסידה, תפעולית, סכום של 6 מליון $ בעקבות המשבר פוטרו עובדים אך המנכ"לית ד"ר פטריסיה גובו הבינה שפיטורים הם פיתרון לטווח קצר. היא חיפשה לבצע מהפכה שלמה לא רק בשרשרת האספקה של הארגון אלא שינוי מהותי שיסלק את הבזבוז הקיים בכל המערכת. לצורך כך הם הלכו וחיפשו בארגונים דומים ושונים היכן מיישמים את השיטות היעילות ביותר. לאחר שנה של בדיקות הם החליטו ששיטת הניהול הרזה היא הפתרון המוצלח ביותר עבורם. לצורך כך הם הקימו גוף פיקוח המורכב מטובי המומחים. המפתיע הוא שהם לקחו מומחים לא רק מתחום הבריאות אלא גם מתעשיות אחרות, מייקרוסופט, דל ועוד.
הם לקחו 50 ממנהליהם בנקודות שונות בארגון ושלחו אותם ללמוד ניהול רזה. לא רק ללמוד לדעת אלא גם ללמוד ללמד אחרים. תפקידם היה ליישם ניהול רזה וללמד את העובדים שעליהם הם אחראים.
כל חודש האחראים נדרשו לדווח על השיפורים שבוצעו ישירות למנכ"ל.
כל חודש בוצעו חמישה אירועי קייזן בהם הגיעו לשיפורים של לפחות 50% בתהליך בו דנו.
כל חודש ההנהלה כולה נפגשה לדון בהתקדמות ולבצע התאמות לפי הצורך.
היו תוצאות חיוביות רבות: הצוות שטיפל בנושא חדרי ניתוח הביא לשיפור מהותי בכמות האנשים המקבלים בזמן את האנטיביוטיקה לפני הניתוח. צוות אחר הוביל לשינויים ושיפורים בתכנון של חדרי ניתוח כך שתהיה להם אוריינטציה טובה יותר למשפחות ולחולים. השיפורים היו מדהימים בשנתיים האחרונות הם הגיעו לשיפור בהכנסות בהיקף חסר תקדים ובסה"כ הגיעו לחיסכון של 11 מליון $ בהוצאות. כיום כ 130 עובדים עברו את ההכשרה המתקדמת לניהול רזה. וכ 25% מצוות בית החולים למד טכניקות שונות של ניהול רזה. כ 120 אירועי שיפור מתקיימים בו זמנית. כיום מערכת הבריאות הציבורית של דנוור נחשבת בעלת ביצועים מתקדמים מרשימים ומכניסה כל הזמן שיפורים בתהליכיה לטובת הציבור ולרווחת המערכת.
זהו רק קצה המזלג של תיאור השיפורים שהוכנסו במערכת הבריאות של דנוור. עוצמת גיבוי ההנהלה, מעורבות צוותים מתחומים שונים ומעורבות רופאים כל אלה הובילו להצלחת התהליך.
האם לדעתכם זה יכול לקרות גם בארץ? מה דעתכם, האם ניתן ליישם ניהול רזה ושיפור מתמיד במערכת הבריאות החולה שלנו?
מערכת הבריאות של דנוור מטפלת ב 25% מכל תושבי דנוור לפני חמש שנים הגיע למשבר בו הפסידה, תפעולית, סכום של 6 מליון $ בעקבות המשבר פוטרו עובדים אך המנכ"לית ד"ר פטריסיה גובו הבינה שפיטורים הם פיתרון לטווח קצר. היא חיפשה לבצע מהפכה שלמה לא רק בשרשרת האספקה של הארגון אלא שינוי מהותי שיסלק את הבזבוז הקיים בכל המערכת. לצורך כך הם הלכו וחיפשו בארגונים דומים ושונים היכן מיישמים את השיטות היעילות ביותר. לאחר שנה של בדיקות הם החליטו ששיטת הניהול הרזה היא הפתרון המוצלח ביותר עבורם. לצורך כך הם הקימו גוף פיקוח המורכב מטובי המומחים. המפתיע הוא שהם לקחו מומחים לא רק מתחום הבריאות אלא גם מתעשיות אחרות, מייקרוסופט, דל ועוד.
הם לקחו 50 ממנהליהם בנקודות שונות בארגון ושלחו אותם ללמוד ניהול רזה. לא רק ללמוד לדעת אלא גם ללמוד ללמד אחרים. תפקידם היה ליישם ניהול רזה וללמד את העובדים שעליהם הם אחראים.
כל חודש האחראים נדרשו לדווח על השיפורים שבוצעו ישירות למנכ"ל.
כל חודש בוצעו חמישה אירועי קייזן בהם הגיעו לשיפורים של לפחות 50% בתהליך בו דנו.
כל חודש ההנהלה כולה נפגשה לדון בהתקדמות ולבצע התאמות לפי הצורך.
היו תוצאות חיוביות רבות: הצוות שטיפל בנושא חדרי ניתוח הביא לשיפור מהותי בכמות האנשים המקבלים בזמן את האנטיביוטיקה לפני הניתוח. צוות אחר הוביל לשינויים ושיפורים בתכנון של חדרי ניתוח כך שתהיה להם אוריינטציה טובה יותר למשפחות ולחולים. השיפורים היו מדהימים בשנתיים האחרונות הם הגיעו לשיפור בהכנסות בהיקף חסר תקדים ובסה"כ הגיעו לחיסכון של 11 מליון $ בהוצאות. כיום כ 130 עובדים עברו את ההכשרה המתקדמת לניהול רזה. וכ 25% מצוות בית החולים למד טכניקות שונות של ניהול רזה. כ 120 אירועי שיפור מתקיימים בו זמנית. כיום מערכת הבריאות הציבורית של דנוור נחשבת בעלת ביצועים מתקדמים מרשימים ומכניסה כל הזמן שיפורים בתהליכיה לטובת הציבור ולרווחת המערכת.
זהו רק קצה המזלג של תיאור השיפורים שהוכנסו במערכת הבריאות של דנוור. עוצמת גיבוי ההנהלה, מעורבות צוותים מתחומים שונים ומעורבות רופאים כל אלה הובילו להצלחת התהליך.
האם לדעתכם זה יכול לקרות גם בארץ? מה דעתכם, האם ניתן ליישם ניהול רזה ושיפור מתמיד במערכת הבריאות החולה שלנו?
תגובות