הקפאת הליכים נגד נפקון טכנולוגיות
לאחרונה קראנו כותרת בדה-מרקר " הקפאת הליכים נגד נפקון טכנולוגיות " וכותרות דומות בעיתונים אחרים. ע"פ דה-מרקר:
"השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב הוציאה צו הקפאת הליכים למשך חודש לחברת נפקון טכנולוגיות ייצור, העוסקת בייצור חומרה של חברות היי-טק ומספקת ציוד למפעלים ביטחוניים בישראל. בחברה, שמפעליה נמצאים ביבנה ובשדרות, מועסקים כ-145 עובדים באופן ישיר ו-80 עובדים מועסקים בחברות בנות של החברה. בין לקוחות החברה נמנות החברות HP, קודאק, אפלייד מטריאלס, אורבוטק, טלרד, רפאל, מוטורולה, סימנס, נוקיה ועוד.
לחברה חובות בסכום כולל של כ-62 מיליון שקל.... "
ביקרתי בנפקון ובקרתי בחברות מתחרות לה ובחברות נוספות מתעשיית המתכת. נדהמתי לגלות שדווקא בחברות אלה שיישום ניהול רזה אמורה להיות נר לרגליהם דווקא במקומות שעקרונות הניהול הרזה יכולים כל כך לשפר לטובה את רמת הרווחיות, דווקא שם לא מיישמים ניהול רזה. למרות שאינני מבין איך בחברות אלה מעזים לנהל את החברות בצורה כל כך כושלת (ובמילה כושלת אני מתכוון ללא יישום עקרונות בסיסיים בניהול ויצור) אני חייב לומר שטענתי העיקרית מופנית דווקא ללקוחות שלהם. שימו לב לרשימת הלקוחות של נפקון: HP, קודאק, אפלייד, מוטורולה... אלה חברות שמתפארות ביישום מוצלח של עקרונות הניהול הרזה ו/או 6 סיגמא. גם בחברות אלה הסתובבתי ואכן ראיתי יישומים של ניהול רזה לפחות למראית עין. אם כך מדוע יש לי טענות נגדם? בגישת הניהול הרזה, בעולם הלוגיסטיקה והרכש, החברה אמורה לבחור לעצמה ספק או שניים בכל תחום ולטפח ולפתח אותו. המשמעות היא, שחלק מהדרישות החוזיות של החברה זה יישום של ניהול רזה. HP וחלק מהחברות האחרות עושות ביקורות לחלק מקבלניהם אחת לשנה ובודקות עד כמה הם מיישמים ניהול רזה, בפועל אין זו בדיקה אמיתית וניסיון אמתי לעזור לספק ביישום ניהול רזה. בסופו של דבר אין דרישה אמתית ואין ניסיון כן לתמוך בספק וללמד אותו.
ביקרתי בנפקון ובקרתי בחברות מתחרות לה ובחברות נוספות מתעשיית המתכת. נדהמתי לגלות שדווקא בחברות אלה שיישום ניהול רזה אמורה להיות נר לרגליהם דווקא במקומות שעקרונות הניהול הרזה יכולים כל כך לשפר לטובה את רמת הרווחיות, דווקא שם לא מיישמים ניהול רזה. למרות שאינני מבין איך בחברות אלה מעזים לנהל את החברות בצורה כל כך כושלת (ובמילה כושלת אני מתכוון ללא יישום עקרונות בסיסיים בניהול ויצור) אני חייב לומר שטענתי העיקרית מופנית דווקא ללקוחות שלהם. שימו לב לרשימת הלקוחות של נפקון: HP, קודאק, אפלייד, מוטורולה... אלה חברות שמתפארות ביישום מוצלח של עקרונות הניהול הרזה ו/או 6 סיגמא. גם בחברות אלה הסתובבתי ואכן ראיתי יישומים של ניהול רזה לפחות למראית עין. אם כך מדוע יש לי טענות נגדם? בגישת הניהול הרזה, בעולם הלוגיסטיקה והרכש, החברה אמורה לבחור לעצמה ספק או שניים בכל תחום ולטפח ולפתח אותו. המשמעות היא, שחלק מהדרישות החוזיות של החברה זה יישום של ניהול רזה. HP וחלק מהחברות האחרות עושות ביקורות לחלק מקבלניהם אחת לשנה ובודקות עד כמה הם מיישמים ניהול רזה, בפועל אין זו בדיקה אמיתית וניסיון אמתי לעזור לספק ביישום ניהול רזה. בסופו של דבר אין דרישה אמתית ואין ניסיון כן לתמוך בספק וללמד אותו.
את התוצאה לא רואים מהר, לוקח זמן עד שהיא מתגלה ולכן חברות מתקשות לקשר בין סיבה ומסובב. אני טוען פה באופן גורף וחד משמעי התעשייה הנ"ל תסבול מרווחיות נמוכה כל עוד ימשיכו לא ליישם ניהול רזה לפחות בקווי היצור. המשמעות של דברים אלה שהלקוחות הגדולים המוזכרים בכתבה, שאינם מרוצים היום מהעמידה במועדי האספקה ומהעלויות שהם מקבלים בארץ, יעברו לרכוש במזרח. המשמעות של זה – עוד מפוטרים ועוד חובות שלא ישולמו לבנקים ולנושים אחרים.
אהה, כן ושכחתי לציין שרבים בהנהלות החברות הכושלות הללו מאשימים את המיתון שהיה כגורם העיקרי לשקיעתן. לכן בראיית ההנהלה כל מה שצריך זה עוד השקעות, הלוואות ופריסת חובות "רק כדי לעבור את התקופה הקשה". אם זה יקרה ללא שינוי בסגנון הניהול, לא ירחק היום ויהיו עוד "נפקונ-ים".
תגובות