חינוך ילדים

אחד הדברים אשר מאוד מעסיקים אותי ואת אשתי היא הדרך הנכונה לחנך את ילדינו. יש לנו שלושה ילדים. שניים מהם כבר לומדים בבית הספר. ולמרות שלמערכת החינוך קוראים בשם זה אנו לא מרגישים שהם מקבלים חינוך לחיים בבית הספר. אם לומר את האמת אנו גם לא מרגישים שממצים מהם את הפוטנציאל הגלום בהם. אנו מבינים שאת החינוך וההכנה לחיים אנו נצטרך לעשות.

אם כך, אז איך נכון לחנך ילדים?

אני בטוח שספרים שלמים נכתבו בנושא, אך בראייתי יש מספר דברים עקרוניים בחינוך הינה שלושה מהם:

ערכים: עלינו להחליט על איזה ערכים אנו רוצים לגדל את ילדינו (מצוינות, חברות, משפחתיות....) לאחר שנחליט על הערכים נוכל להדגיש אותם בכל הזדמנות. נוכל לתת להם חשיבות בשיחות שלנו בינינו ועם הילדים. נוכל לבצע אוסף של דברים סביב אותם ערכים אותם אנו רוצים להקנות לילדינו.

דוגמא אישית: הדרך הקלה ביותר לחנך ילדים היא דוגמא אישית. הילד רואה ולומד. הילדים מבינים את המשמעות של המילים ששמעו מאיתנו ע"י שראו את היישום שלהם במציאות. במיוחד, הילדים מבינים שזה באמת חשוב לנו שהרי אנו בעצמינו חיים ופועלים בדרך שעליה אנו מדברים.

מקל וגזר: ניתן באותה מידה לכתוב שיטת הקנס-פרס. כלומר על התנהגות המבטאת את הנורמות המקובלות עלינו, יש להרעיף ברכות ותשורות ועל התנהגות הפוכה יש לפעול הפוך. הילדים לומדים גם מטעויות וגם מהצלחות, עלינו להתאים את תגובותינו בהתאם כדי שבאמת ילמדו את מה שאנו רוצים ללמד.

יש כמובן עוד הרבה היבטים חשובים בדרכים בהם אנו מטמיעים נורמות התנהגות וערכים אצל ילדינו. הסיבה שאני כותב כל זאת איננה בגלל שהבלוג הזה הופך להיות בלוג "להורה המתחיל" אלא כי יש דמיון רב בין השיטות הנהוגות בחינוך ילדים לשיטות שיש להפעיל בהחדרת נורמות וערכים לארגון. ובדיוק כפי שתהליך החינוך אצל ילדים הוא ארוך, נמשך מספר רב של שנים שבהם הם לומדים גם מטעויות וגם מהצלחות, כך גם בארגונים. הקניית דרכי התנהגות וערכים של מצוינות, יעילות, בטיחות וכו' זו פעילות ארוכת טווח, יום-יומית ללא הפסקה.

כדי לסיים פוסט זה עם חומר למחשבה: כיצד תחנכו ילד שגדל במקום בו הערכים שלו שונים לחלוטין מהערכים שלכם? כיצד תעזרו לו לשנות את הערכים לפיהם הוא חי?