תחקיר ותחכים

במקומות מסוימים בצבא מקובל לבצע תהליך אשר בצבא ארה"ב נקרא After Action Review או בעברית תחקיר. מטרת התחקיר הינה ללמוד מתהליך מסוים שבוצע, כדי שבפעם הבאה תהליך זה יבוצע טוב יותר. מאחר ומנהלים רבים, בארצנו היו חשופים לשיטות אלה בצבא, אנו מוצאים ששיטות אלה הגיעו גם לתעשייה.

התחקיר אמור לבחון תהליך, פרויקט, מבצע או כל דבר אחר שאותו רוצים לבחון. לתחקיר יש ארבע שאלות עיקריות:

1. מה הייתה התוצאה המצופה מהתהליך ?

2. מה קרה בפועל?

3. מדוע זה מה שקרה?

4. מה ניתן לעשות אחרת, בפעם הבאה, כדי לשפר את התוצאה?

אחד הקשיים בתהליך התחקיר הינו למנוע מחלק מהמשתתפים תחושה שמאשימים אותם. המטרה להגיע למקסימום פתיחות אשר תאפשר למשתתפים לומר מה הם צריכים לעשות טוב יותר בפעם הבאה. זו הסיבה שאנו, בחברת דיאלוג, מעדיפים לקרוא לתחקיר בשם "תחכים". לתחקיר יש קונוטציה של חקירה, קונוטציה שלילית ואילו תחכים משמעותו למידה, אשר זו בדיוק מטרת שהשיטה.

האווירה "בתחכים" צריכה להיות למידה. המשתתפים צריכים להיות אלה שהשתתפו בתהליך: מהמסד ועד הטפחות – מעובדי הקו ועד המנהלים הבכירים.

כמובן שבארגון שבו מקובל לבצע תהליכים שכאלה, מתרגלים מהר מאוד להגדיר מדדים ויעדים לכל תהליך אליו נכנסים. הסיבה לכך היא שכדי לענות על שאלה 1. לעיל חייבים להגדיר במדויק מה מצפים שיקרה. בנוסף הארגון לומד למדוד את עצמו כדי לענות על שאלה 2. לעיל. מכאן שיישום השיטה הופכת הניהול לכזה שעוסק יותר בעובדות ונתונים ופחות ברגשות וב"נראה לי ש..."

מתי לבצע את התהליך הנ"ל? בד"כ רצוי במועד הכי קרוב לאירוע הנדון. זהו השלב בו הזיכרון טרי וניתן לשפר את התהליך בצורה הטובה ביותר. יחד עם זאת לעיתים נדרש זמן לאיסוף נתונים לאחר שבוצע תהליך מסוים ורק לאחר זמן זה ניתן להתכנס ולהסיק מסקנות..

ולסיום: מאחר ומדובר בתהליך של למידה, מומלץ לעשות זאת גם על תהליכים שנראה שהסתיימו בצורה חיובית. אין צורך לבצע תחקירים רק כתהליך מסוים לא הצליח. אם תעשו כך זה באמת יהיה תחכים ולא תחקיר.