ייצור אין סופי

בעולם הניהול-הרזה ושרשרת האספקה, אנו שואפים להגיע לרמת ייצור ואספקה "בדיוק בזמן" – Just In Time. אנו שואפים להגיע לזרימת חומרים כזו שלא תיעצר מרגע כניסתו למפעל ועד יציאתו כתוצרת גמורה. או במילים אחרות: שבכל רגע נתון יתווסף ערך לחומרי הגלם שרכשנו. כמובן שזו שאיפה שקשה להגיע אליה. בזמנים שונים יש גידול בביקוש ובאחרים ירידה או בשפת הייצור ה Takt Time משתנה מעת לעת. אחד מתפקידיו של מנהל מפעל הוא לאזן את הייצור בכל עליה וירידה ובכל שינוי ב Takt Time. מנהל המפעל נדרש ליצור את הזרימה של החומר "וזרימת הערך" אך עליו לעשות זאת מבלי להגדיל את המלאי באופן לא מבוקר.

איך לאזן את הזרימה

שאלת המפתח של מנהלי מפעלים ושל מתכנני היצור היא איך לאזן את הייצור? יש לכך מגוון תשובות, תלוי במצב ותלוי בתעשייה בה מדובר: במקרים מסוימים ניתן לעצור את הייצור לגמרי או לעצור ייצור של מוצרים מסוימים, ניתן להוסיף או להוריד משמרות, ניתן לארגן את הייצור בצורת תאי ייצור ולהכניס כמות משתנה של עובדים לתא היצור לפי ה Takt Time, ניתן לשחק עם גובה מלאי סופי ו/או בתהליך ויש עוד מגוון פעילויות שניתן לבצע בכדי לאזן את הייצור. בכל האפשרויות הללו עומדת לרשותו של מנהל המפעל האפשרות של לעצור את הייצור או להאט אותו באופן משמעותי כאשר הביקוש יורד באופן מהותי.

לא לעצור לעולם

בימים אלה אני עובד עם מפעל שאינו יכול להפסיק לייצר. איך זה יתכן? אתם שואלים. ובכן, כמובן שבמידה והדבר ממש יידרש ניתן לעצור. אולם כדי לעצור ולהפעיל מחדש את הייצור יש להשקיע מיליוני שקלים בהפעלה מחדש של המכונות והגעת המוצר למצב יציב ולכן עצירת הייצור אינה אופציה אלא במקרה חמור ביותר. גרוע מכך גם האטת הייצור מתחת לרמה מוגדרת, משמעותה גידול בעלויות. כלומר לפנינו מפעל אשר חייב לייצר כל הזמן. מכאן שעליו למכור כל הזמן ולא פחות מכמות מינימאלית של סחורה אחרת המפעל יתחיל לצבור מלאים.

האתגר של המפעל המדובר הוא שקצב זרימת ההזמנות שונה מקצב הייצור ומתזמון הייצור. לעיתים המכונות בייצור עובדות אך נכנסות מעט הזמנות ולעיתים נכנסות יותר הזמנות מיכולת הייצור של המכונות. כאשר נכנסות מעט הזמנות המכונות חייבות להמשיך לייצר (זוכרים – אי אפשר לעצור).

כעת אני רוצה להשאיר לכם למחשבה שאלה פתוחה: באיזה שיטה או שיטות תנקטו כדי לאזן את הייצור כך שכמעט ולא יהיה ייצור למלאי?