בואו נדבר מעט על המציאות של חישובי OEE. כידוע למי שעוסק בכך חישוב רמת ה OEE מורכבת משלושה חישובים שונים: חישוב הזמינות, חישוב ביצועי המכונה וחישוב רמת האיכות. חישוב הזמינות הוא חישוב הלוקח בחשבון כמה זמן המכונה לא עבדה בגין בעיות שונות. חישוב ביצועי המכונה לוקח בחשבון את הורדת קצב המכונה ותקלות קצרות וחישוב האיכות לוקח בחשבון את כמות הפריטים התקינים מתוך כלל הכמות שיוצרה.
בתיאוריה הכל נראה מצוין ניתן לתת לסטודנטים הרבה שאלות במבחנים על זה. אך במציאות, במקומות רבים קשה להשיג את הנתונים הנדרשים. בהרבה מקומות קשה לאתר, לתעד ולאסוף את התקלות הקצרות וכן יש דיונים רבים מהי ההגדרה לקצרות (זה משתנה לפי סוג התעשייה). יש מקומות שגם איסוף מידע אמיתי לגבי משך התקלות הרגילות הוא לא פשוט ועשוי להסתמך על דיווח משוערך של המפעילים או של אנשי התחזוקה. לגבי נושא האיכות, בד"כ ניתן לדעת מה הוגדר כלא תקין לאחר שיצא מהמכונה. הבעיה שלעיתים השגויים והפסולים מתגלים רק בהמשך הקו או גרוע מכך – אצל הלקוח ונתונים אלה אינם נכנסים לחישובי OEE (בד"כ).
בארגונים שונים עושים חישוב משוערך של כל אחד מהפרמטרים או של חלקם. היכן שיש מכשור אוטומטי המאפשר את איסוף הנתונים הנדרשים לחישובי OEE החיים יותר קלים אך היכן שאין מכשור חדיש, שם יש אתגר לארגון המבקש להשתפר. יש מכונות שניתן להוסיף להם בקרים ו/או סנסורים העוזרים באיסוף הנתונים הנדרשים. אך כדי לבצע זאת בארגון בו יש מספר רב של מכונות, בד"כ מדובר בפרויקט אשר דורש הרבה מחשבה, תכנון, זמן ותקציב. במקרה כזה חשוב למקבלי ההחלטות לדעת מה התועלת אשר תצמח להם מהשקעה זו. לצורך כך הינה מספר נתונים השוואתיים לארגונים הטובים בתחום ה :OEE
רמת הזמינות: 90%
רמת ביצועי מכונה : 95%
רמת האיכות: 99.9%
כמובן שמה שהופך ארגונים אלה לטובים אינה רק המדידה עצמה אלא, תהליכי השיפור אשר הם יוזמים בגין אותה מדידה, תהליכים הנובעים מיישום שיטת TPM.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה