אחת הסיבות העקרוניות אשר ניתנו כהסבר לכך שמחירי הקוטג' האמירו כל כך היא - חוסר התחרותיות בישראל ובמקרה של מוצרי החלב מדובר בחוסר תחרותיות של מספר גופים בשרשרת האספקה עד שהמוצר מגיע לצרכן: חוסר התחרותיות במשק החלב, חוסר תחרותיות בין יצרני המוצרים וחוסר תחרות אמתית בין רשתות השיווק הגדולות. במצב שלארגון עסקי אין תחרות, הארגון מרגיש מספיק בנוח להעלות את המחיר. מלבד הקוטג' ומלבד מוצרי החלב אנו יכולים למצוא בישראל עוד מקרים רבים בהם אין תחרות אמתית. אנו נמצא שיש שלושה עד חמישה מתחרים לכל היותר אשר כלל השוק נחלק ביניהם. הבנקים, חברות הביטוח, רשתות שיווק המזון, חברות הסלולר וחברות הכבלים.
כאשר לצרכן אין יכולת בחירה בין מתחרים, השוק, כלומר הקונים, אינו יכול להכתיב את התנאים. במקרה של הקוטג' הדרך היחידה של השוק להכתיב את התנאים הייתה התאגדות חברתית אשר החברות לא יכלו להתעלם ממנה. התאגדות זו שווה מחקר מעניין בפני עצמו, אך יש לשים לב שהחלטה על הפסקת רכישה אינה אפשרית לכל מוצר. לדוגמא: יהיה קשה מאוד להפסיק להשתמש בשרותי הבנקים למשך זמן ארוך, במטרה להוריד את העמלות (לדעתי אפשר לעשות דברים אחרים, אך זה לדיון אחר).
איך כל זה קשור ל Lean? מסתבר שסערת הקוטג' שחווינו בשבועות האחרונים מתקשרת היטב לתפישת ה Lean ובמדויק יותר לעקרונות שמאחוריה. מאחורי תפישת הניהול הרזה נמצא העיקרון שארגונים (כמו בני אדם) יעשו משהו רק אם כואב להם או שיש סיכוי שיכאב להם. במקרה של ארגונים מדובר בתחרות שעשויה לגרום לירידה בהכנסות. ומאחר ויש תחרות והתחרות היא על מחיר, איכות, זריזות וכו' הרי שחברות מוכנות לעשות הרבה כדי להצליח בתחרות. בעולם תחרותי השוק קובע את המחיר.
אם בתחום הקוטג' זה היה המצב, לא הייתה יכולה תנובה לומר את שאמרה – שבגלל עליית מחירי חומרי הגלם ועלויות העבודה נאלצו להעלות מחיר. בעולם בו השוק קובע את המחיר הארגונים מתיישרים לפי המחיר שקבע השוק ולא להיפך. במצב בו השוק קובע את המחיר ויש גידול בעלויות של התשומות הארגון מחפש שיטות להשתפר, פשוט כי אין לו ברירה. במקרה כזה אם הארגון יעלה את המחיר בגין גידול בעלויות שלו, הקונים יעברו למתחרים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה