שיטת הניהול הרזה קונה לה אחיזה הולכת וגוברת בקרב חברות בישראל. חברות ישראליות המספקות לחברות בחו"ל או יוצרות איתן שיתופי פעולה עסקיים נדרשות להתאים עצמן לתרבות הניהולית שם. חלקן נדרשות לכך מתוך אילוץ וחלקן מבקשות לאמץ שיטות ניהול מוצלחות. בעשור האחרון, מעט באיחור אמנם, הוכנסה שיטת ה Lean Management ליותר ויותר ארגונים בארץ. בבלוג זה אשתף אתכם בניסיוני ובהגיגי בנושא הניהול הרזה והתפעול. אני מזמין אתכם להמשיך להגיב, לשאול ואף גם לכתוב, שתפו את כולם בניסיונכם. באתר הבית: kom40.com תמצאו מאמרים בנושאי ניהול רזה, תפעול, שרשרת האספקה ואיכות.

מוטי קומפורט
י

m.kom40@gmail.com

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

הפילוסופיה

השבוע התרחשה תקלה אצלי בארגון. עובדת בארגון תיאמה פגישה עבורי עם מנכ"ל של חברה אשר במשרדיה אף פעם לא הייתי. אותה עובדת שלחה אותי בטעות, לעיר אחרת.... הטעות התגלתה כשהגעתי לכתובת שהיתה רשומה לי ובברור קצר התגלה שהחברה אכן שכנה שם עד לפני שנה. כאשר לעובדת ששלחה אותי לכתובת השגויה נודעה הטעות היא כמובן הרגישה שלא בנוח, התנצלה ועשתה את אשר נדרש כדי שזה לא יחזור על עצמו. הבעיה שלי התחילה כאשר היא התקשרה אלי שוב כדי להסביר מדוע אינה אשמה וזה "בעצם בגלל...". עד שלב ההתנצלות לא הייתה לי בעיה עם הטעות ולא עם הפעולה המונעת שהוחלט עליה. הבעיה שלי הייתה עם זה שהיא הרגישה שהיא צריכה להסביר שהיא לא אשמה. הבעיה שלי עם מצב זה היא שאני אחראי לכך שהיא הרגישה צורך להסביר. אך כדי להסביר למה אני מתכוון בדברים אלה אבקש לצטט כאן מאמר של ג'ון מילר העוסק רבות ב Lean-Manufacturing ואשר כתב את הדברים הבאים בבלוג שלו באנגלית ואני מביא כאן את הדברים בשם אומרם (עם תוספות משלי).

"ככל שאני מנסה לקרוא ספרים אחרים מלבד ספרי Lean ו Kaizen אני עדיין ממשיך למצוא, כל הזמן, דוגמאות לפילוסופיה זו בספרים אחרים. הינה מקנות חשובות מתוך דבריו של זוכה פרס נובל לספרות- ג'ורג' ברנארד שואו

"לא רק שחיים בהם מבצעים הרבה טעויות הם יותר ראויים להערכה הם גם יותר שימושיים מאשר חיים המבוזבזים על חוסר עשייה."

אנו בד"כ אומרים ששיפור מתמיד תלוי ביכולת של אנשים לבצע ניסיונות ולטעות ואז לבצע תהליך למידה מהטעויות שביצעו. זה באמת ראוי להערכה כאשר מנהיגים מיצרים סביבה בה אנשים מרגישים בטוח לנסות דברים שונים, לטעות וללמוד. למעשה נדרש יותר אומץ לאפשר לאחרים לטעות מאשר לאפשר לעצמך לטעות. לתוצאות הטובות היוצאות מתוך ביצוע הניסיונות הללו אנו קוראים Kaizen – שיפור מתמיד ולכישלונות אנו קוראים פיתוח ההון האנושי. כשאנו משיגים תוצאות טובות ללא טעויות אנו מכנים זאת כישרון אך למעשה זה מזל.

"האדם ההגיוני מתאים את עצמו לעולם, האדם הלא הגיוני מנסה להתאים את העולם לעצמו ולכן כל הקידמה מתעכבת בגלל האנשים הלא הגיוניים."

תודה לאל שטאיצ'י אונו היה אדם הגיוני אשר לדבריו חיפש לפתח את אלה שמנסים כל הזמן לעשות אחרת וההפך ממה שכולם רגילים, רק כדי ללמוד מה תהיה התוצאה."

בהמשך לדברים אלה: סיפר לי פעם מישהו שפקידה שעובדת אצלו באה אליו לבקש העלאה בשכר. אחד מהטיעונים שלה היה שיש לה 20 שנות ניסיון. על טיעון זה הוא אמר לי: "אין לה 20 שנות ניסיון אלא שנה אחת של ניסיון עליה היא חזרה 20 פעם".