באתר איגוד השיווק הישראלי פורסמו הדברים הבאים:
"איל מליס, מנכ"ל תשלובת החלב של תנובה ויו"ר איגוד השיווק פתח את כנס השיווק 2012 בהתייחסות לעולם השיווק כיום מול הצרכנים בישראל וציין כי אנשי השיווק מתמודדים היום מול מציאות תקשורתית שביצעה פניית פרסה, מ"אנחנו מדברים והצרכנים מקשיבים" לעידן שבו, כך נראה "הצרכן מדבר ואנחנו קשובים"
לדעתי פניית הפרסה שאיל מליס מתאר עדיין לא הושלמה. ולא, עדיין הצרכנים לא מדברים באופן שהארגונים מקשיבים. עדיין המדיה שוטפת אותנו במוצרים ובעיקר בערכים לקויים. ובעקבות זאת צרכנים "שטופי מוח" רצים לקנות עוד בגד שישכב בארון ועוד IPHONE חדיש יותר שהם לא ממש צריכים אך המדיה והפרסום אומרים להם שכך הם יותר "חשובים/נחשבים/נחשקים/ דומים לסלב שבפרסומת"
ואיזה ערך אמיתי יש לצרכן מזה – לרובם אין. איל מליס ממשיך בדברים הבאים:
"טשטשנו את ההבדל בין פרסום ושיווק והחלפנו ביניהם. לא עוד ניתן לבנות מותג על בסיס טיעונים אמוציונאליים. המצאנו טיעונים מתוך כוונה להגדיר לצרכנים את צרכיהם ולא תמיד מתוך הבנה אמיתית ועמוקה את הצרכים האמיתיים להם עלינו לתת פתרון.
צודק, הכתבתם לצרכנים ערכים שהם לא באמת שלהם. על ידי שטיפת מוח בעזרת פרסומות גרמתם להם לקנות דברים שהם לא באמת צריכים וכשנוצר להם נזק והנזק הצטבר עקב ערכים לקויים אז הצרכנים יצאו נגד הארגונים.
השלב הבא זה "הצרכנים" נגד התקשורת זו שמזינה אותנו בערכים לקויים. איזה ערך מייצרת תוכנית טלוויזיה שמעודדת יצירת "אסטרטגיה" של מספר אנשים נגד אדם מסוים? איזה ערך יש לתוכנית טלוויזיה שמעודדת צרכנות ע"י כך שגורמת לקינאה באנשים שיש להם כסף?
ערך ללקוח מתכנית טלוויזיה אינו רק הבידור שהלקוח מקבל אלא גם איך זה משפיע עליו ועל ילדיו.
מה דעתכם?
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה