בזבוז: מלאי
בפוסט הקודם נגעתי בבזבוז הנקרא המתנות שהוא אחד משמונת הבזבוזים אליהם מתייחס הניהול הרזה. התגובות שקיבלתי הובילו אותי להבנה שכדאי שאגע בנושאי הבזבוזים גם בפוסטים הבאים (זה המקום להזמין אתכם להגיב בסוף הפוסט ולא רק היישר למייל האישי שלי כך שכולם יוכלו לקרוא את התגובות והתשובות). הפעם אני רוצה להתייחס למלאי.
מי שעוסק בנושא הניהול הרזה מבין היטב שמלאי הוא בזבוז. אך לאלה שלא עוסקים בתחום, לעיתים קשה להבין או לקבל את זה. במיוחד, אתם מוזמנים לספר זאת למחסנאים שכל העבודה שהם עושים עבור הארגון היא בזבוז אחד גדול כי אינה מוסיפה ערך ללקוח (אני ממליץ להעביר מידע זה לקהל של מחסנאים בדרך אחרת. בדרך כזו שהם יגיעו למסקנה זו בעצמם).
ראשית יש להבין את העובדה שיש חו"ג או מוצר מוגמר במלאי אין בהם שום תועלת ללקוח. הרי מה אכפת לו, ללקוח, שקונה בגדים אם וכמה מלאי בדים, חוטים ודבק יש במפעל שמייצר את הבגדים. אף אחמיר ואומר שלא אכפת ללקוח כמה מלאי בגדים יש בחנות. מצידו של הלקוח, שמאחורי החנות יהיה המפעל וברגע שהוא בוחר חולצה, ייצרו אותה ומייד יגישו לו אותה כלומר המלאי בחנות יהיה אפס. למעשה, כל מה שהלקוח רוצה זה שאת מה שהוא רוצה יהיה מייד ברגע שהוא צריך אותו. לכאורה מדברים אלה ברור לשומע שכדי שדבר זה יוכל להתקיים, הארגון, העסק או החנות חייבים להחזיק מלאי. על כך אני עונה שלעיתים זה נכון ואכן חייבים להחזיק מלאי ולעיתים זה לא נכון. אך בין אם חייבים ובין אם לאו, מה שחשוב להבין הוא שהמלאי עצמו אינו תורם דבר ללקוח כלומר זהו בזבוז. ומרגע שמתייחסים אליו כבזבוז מחפשים דרכים לצמצמו.
שנית ההבנה שמלאי הוא בזבוז מאפשרת לנו להבין שכל התהליכים שקורים מסביב לנושא החזקה וטיפול במלאי הם בזבוז. מלאי דורש: שטח אחסון שעולה כסף ויש לטפל בו, מלאי צריך לספור בכניסה וביציאה ואחת לתקופה לבצע ספירת מלאי, יש לנקות ולתחזק, לאתר וללכת להביא ועוד ועוד עבודות סביב המלאי אשר את הלקוח אינן מעניינות ואינן מוסיפות לו שום ערך. אך כל הפעולות האלה עולות כסף, גוזלות זמן ולעיתים גם פוגעות באיכות.
שלישית ומובן מאליו, מלאי = כסף שבמקום לשבת בבנק ולצבור ריבית הוא הועבר לספק שסיפק לי את המלאי. כעת יושב המוצר/חו"ג שנרכש על המדף ואיננו מעובד ו/או נמכר ללקוח.
מכאן נשאלת השאלה האם אפשר בלי מלאי? וכפי שכתבתי לעיל לעיתים כן ולעיתים לא אך מה שבטוח תמיד יש לחפש את הדרכים והשיטות לצמצמו. על חלק משיטות אלה תוכלו לקרוא כאן וגם כאן.
מי שעוסק בנושא הניהול הרזה מבין היטב שמלאי הוא בזבוז. אך לאלה שלא עוסקים בתחום, לעיתים קשה להבין או לקבל את זה. במיוחד, אתם מוזמנים לספר זאת למחסנאים שכל העבודה שהם עושים עבור הארגון היא בזבוז אחד גדול כי אינה מוסיפה ערך ללקוח (אני ממליץ להעביר מידע זה לקהל של מחסנאים בדרך אחרת. בדרך כזו שהם יגיעו למסקנה זו בעצמם).
ראשית יש להבין את העובדה שיש חו"ג או מוצר מוגמר במלאי אין בהם שום תועלת ללקוח. הרי מה אכפת לו, ללקוח, שקונה בגדים אם וכמה מלאי בדים, חוטים ודבק יש במפעל שמייצר את הבגדים. אף אחמיר ואומר שלא אכפת ללקוח כמה מלאי בגדים יש בחנות. מצידו של הלקוח, שמאחורי החנות יהיה המפעל וברגע שהוא בוחר חולצה, ייצרו אותה ומייד יגישו לו אותה כלומר המלאי בחנות יהיה אפס. למעשה, כל מה שהלקוח רוצה זה שאת מה שהוא רוצה יהיה מייד ברגע שהוא צריך אותו. לכאורה מדברים אלה ברור לשומע שכדי שדבר זה יוכל להתקיים, הארגון, העסק או החנות חייבים להחזיק מלאי. על כך אני עונה שלעיתים זה נכון ואכן חייבים להחזיק מלאי ולעיתים זה לא נכון. אך בין אם חייבים ובין אם לאו, מה שחשוב להבין הוא שהמלאי עצמו אינו תורם דבר ללקוח כלומר זהו בזבוז. ומרגע שמתייחסים אליו כבזבוז מחפשים דרכים לצמצמו.
שנית ההבנה שמלאי הוא בזבוז מאפשרת לנו להבין שכל התהליכים שקורים מסביב לנושא החזקה וטיפול במלאי הם בזבוז. מלאי דורש: שטח אחסון שעולה כסף ויש לטפל בו, מלאי צריך לספור בכניסה וביציאה ואחת לתקופה לבצע ספירת מלאי, יש לנקות ולתחזק, לאתר וללכת להביא ועוד ועוד עבודות סביב המלאי אשר את הלקוח אינן מעניינות ואינן מוסיפות לו שום ערך. אך כל הפעולות האלה עולות כסף, גוזלות זמן ולעיתים גם פוגעות באיכות.
שלישית ומובן מאליו, מלאי = כסף שבמקום לשבת בבנק ולצבור ריבית הוא הועבר לספק שסיפק לי את המלאי. כעת יושב המוצר/חו"ג שנרכש על המדף ואיננו מעובד ו/או נמכר ללקוח.
מכאן נשאלת השאלה האם אפשר בלי מלאי? וכפי שכתבתי לעיל לעיתים כן ולעיתים לא אך מה שבטוח תמיד יש לחפש את הדרכים והשיטות לצמצמו. על חלק משיטות אלה תוכלו לקרוא כאן וגם כאן.
תגובות