בזבוז: איבוד חו"ג ופריטים
בתגובה לפוסטים שכתבתי בעבר על פיטורי עובדים וכן בתגובה לכך שאני מעודד התייעלות וכאשר התייעלות זו מושגת יש מקומות אשר עשויים לנצל זאת כדי לפטר עובדים, נשאלתי לא פעם היכן אפשר להתייעל מבלי שבסופו של דבר ההתייעלות תוביל לפיטורי עובדים. הדרך לכך היא סילוק הבזבוז מהתהליכים. בפוסט הקודם כתבתי על צמצום המלאי אשר מצידו יוביל לצמצום ההוצאות על המלאי כלומר ישאיר יותר כסף בידי הארגון. כמובן שההנחה היא שמטרת ההתייעלות, בימים קשים אלה, להשאיר יותר כסף בכיסי הארגון וכן שאם לארגון יהיה יותר כסף הוא לא יפטר או יפטר פחות. ברור שיש ארגונים שמנצלים תקופה זה כדי לפטר גם אם אינם צריכים.
אגב, צד אחר של אותה הסוגיה היא שחברות היום מנסות לחסוך בהוצאות מבלי לפטר ולכן עוברות לעבוד ארבעה ימים בשבוע גם אם הן נאלצות להפיק את אותה התפוקה שנדרשו לה כשעבדו חמישה ימים בשבוע. כדי להצליח במשימה זו עליהם להתייעל ולהפיק יותר בפחות זמן.
הפעם אני רוצה לגעת בנושא נוסף אשר יכול לחסוך לארגון כסף רב ומצד שני להגדיל את כמות הלקוחות כתוצאה מגידול בשביעות הרצון. נושא זה הוא: איבוד חו"ג ופריטים. כלומר פסילות, תקלות, פחת וכל מה שמוביל לבזבוז של חומר המשמש את הייצור. אנו רוכשים חו"ג/פריטים משתמשים בחלקם ואת חלקם האחר זורקים. מדוע? כי פג תוקפם, כי הם נפסלו, כי הם נפגמו, כי עשינו בהם שימוש לא נכון, כי נעשו שינויים ברגע האחרון ואין יותר צורך בחו"ג/בפריטים שרכשנו ועוד מגוון סיבות.
כשאני מסתובב בארגון כלשהו בפעם הראשונה, ישנם דברים שאם אראה אותם הם יגרמו לי לחשוד שכאן יש בזבוז של חו"ג ופריטים:
אין או חסר סטנדרטים – ברור לי שכשכל אחד עושה כמיטב הבנתו ויכולתו יש כאלה שיעשו טוב ויש כאלה שיעשו פחות טוב וייצרו מוצרים פגומים.
אזורים מוגדרים וגרוע מכך עובדים המוגדרים ככאלה המיועדים לטיפול בפסילות, פגומים החזרות וכדומה – אין ספק שהארגון הגיע לצורך הזה בגלל שיש לו הרבה פגומים.
פחי אשפה – תסתכלו בפחי האשפה התעשייתיים ותראו אם וכמה חו"ג ופריטים נזרקו.
תלונות של לקוחות – אלה שנובעים בד"כ מבעיות איכות הן תלונות חמורות מאוד מאחר ולארגון יש מסנני איכות כדי לאתר בעיות. אם למרות כל המסננים עברו אי התאמות סימן שיש הרבה בעיות והמסננים אינם נכונים או טובים דיים.
עובדים לא מיומנים – אחת הבעיות שיהיו לאחר שהמיתון הנוכחי יסתיים זה שיש לקבל עובדים חדשים שאינם מיומנים מספיק. עובדים לא מימנים עשויים להוביל ליצירת תקלות וייצור מוצרים פגומים.
הרבה שינוע ותנועה – ידוע שככל שנוגעים יותר במוצר ומשנעים אותו יותר ממקום למקום עולה ההסתברות לתקלות במוצר, לפגיעה בו וליצירת נזק. בצעו ניתוח ספגטי כדי לגלות איזה מרחק עובר המוצר או חו"ג במפעל עד שהוא מסופק ללקוח.
עוד מקומות שבהם כדאי לחפש את הבזבוז הנובע מפסילות הם:
אתחול ו/או כוונון מחדש של מכונות – זו נקודה שבמקרים רבים עובדים עושים ניסוי על יחידה ראשונה או כמות קטנה ראשונה שמטרת הניסוי לוודא שהכיול נעשה נכון. בד"כ כמות ראשונית זו תיזרק לפח.
תחזוקת מכונות – בנושא מכונות חשוב לא רק האתחול אלא גם התחזוקה השוטפת. ראיתי כבר מכונות שבגין תחזוקה לקויה הוציאה מוצרים פגומים. האם גם אתם ראיתם?
אריזה לקויה ואחסון לקוי – אלא יוצרים נזקים לפריטים/חו"ג שנרכשו גם אם הם נרכשו כשהם תקינים מהספק. באותו אופן, אריזה לקויה ואחסון לקוי עשויים להוביל לפגיעה במוצרים שהארגון ייצר בצורה טובה.
אז מה עושים אחרי שגילינו את הבעיות הנ"ל? לכך הניהול הרזה נותן מספיק כלים – תלוי בסוג הבעיה. TPM – לתחזוקת מכונות, SMED – לטיפול בנושא אתחול וכוונון מכשירים ומכונות, 5WHYs כדי לחקור מה הבעיה האמיתית, JIDOKA – כדי ליצור איכות מובנית ועוד ועוד כלים כולם מופיעים באתר http://www.kom40.com/ .
אגב, צד אחר של אותה הסוגיה היא שחברות היום מנסות לחסוך בהוצאות מבלי לפטר ולכן עוברות לעבוד ארבעה ימים בשבוע גם אם הן נאלצות להפיק את אותה התפוקה שנדרשו לה כשעבדו חמישה ימים בשבוע. כדי להצליח במשימה זו עליהם להתייעל ולהפיק יותר בפחות זמן.
הפעם אני רוצה לגעת בנושא נוסף אשר יכול לחסוך לארגון כסף רב ומצד שני להגדיל את כמות הלקוחות כתוצאה מגידול בשביעות הרצון. נושא זה הוא: איבוד חו"ג ופריטים. כלומר פסילות, תקלות, פחת וכל מה שמוביל לבזבוז של חומר המשמש את הייצור. אנו רוכשים חו"ג/פריטים משתמשים בחלקם ואת חלקם האחר זורקים. מדוע? כי פג תוקפם, כי הם נפסלו, כי הם נפגמו, כי עשינו בהם שימוש לא נכון, כי נעשו שינויים ברגע האחרון ואין יותר צורך בחו"ג/בפריטים שרכשנו ועוד מגוון סיבות.
כשאני מסתובב בארגון כלשהו בפעם הראשונה, ישנם דברים שאם אראה אותם הם יגרמו לי לחשוד שכאן יש בזבוז של חו"ג ופריטים:
אין או חסר סטנדרטים – ברור לי שכשכל אחד עושה כמיטב הבנתו ויכולתו יש כאלה שיעשו טוב ויש כאלה שיעשו פחות טוב וייצרו מוצרים פגומים.
אזורים מוגדרים וגרוע מכך עובדים המוגדרים ככאלה המיועדים לטיפול בפסילות, פגומים החזרות וכדומה – אין ספק שהארגון הגיע לצורך הזה בגלל שיש לו הרבה פגומים.
פחי אשפה – תסתכלו בפחי האשפה התעשייתיים ותראו אם וכמה חו"ג ופריטים נזרקו.
תלונות של לקוחות – אלה שנובעים בד"כ מבעיות איכות הן תלונות חמורות מאוד מאחר ולארגון יש מסנני איכות כדי לאתר בעיות. אם למרות כל המסננים עברו אי התאמות סימן שיש הרבה בעיות והמסננים אינם נכונים או טובים דיים.
עובדים לא מיומנים – אחת הבעיות שיהיו לאחר שהמיתון הנוכחי יסתיים זה שיש לקבל עובדים חדשים שאינם מיומנים מספיק. עובדים לא מימנים עשויים להוביל ליצירת תקלות וייצור מוצרים פגומים.
הרבה שינוע ותנועה – ידוע שככל שנוגעים יותר במוצר ומשנעים אותו יותר ממקום למקום עולה ההסתברות לתקלות במוצר, לפגיעה בו וליצירת נזק. בצעו ניתוח ספגטי כדי לגלות איזה מרחק עובר המוצר או חו"ג במפעל עד שהוא מסופק ללקוח.
עוד מקומות שבהם כדאי לחפש את הבזבוז הנובע מפסילות הם:
אתחול ו/או כוונון מחדש של מכונות – זו נקודה שבמקרים רבים עובדים עושים ניסוי על יחידה ראשונה או כמות קטנה ראשונה שמטרת הניסוי לוודא שהכיול נעשה נכון. בד"כ כמות ראשונית זו תיזרק לפח.
תחזוקת מכונות – בנושא מכונות חשוב לא רק האתחול אלא גם התחזוקה השוטפת. ראיתי כבר מכונות שבגין תחזוקה לקויה הוציאה מוצרים פגומים. האם גם אתם ראיתם?
אריזה לקויה ואחסון לקוי – אלא יוצרים נזקים לפריטים/חו"ג שנרכשו גם אם הם נרכשו כשהם תקינים מהספק. באותו אופן, אריזה לקויה ואחסון לקוי עשויים להוביל לפגיעה במוצרים שהארגון ייצר בצורה טובה.
אז מה עושים אחרי שגילינו את הבעיות הנ"ל? לכך הניהול הרזה נותן מספיק כלים – תלוי בסוג הבעיה. TPM – לתחזוקת מכונות, SMED – לטיפול בנושא אתחול וכוונון מכשירים ומכונות, 5WHYs כדי לחקור מה הבעיה האמיתית, JIDOKA – כדי ליצור איכות מובנית ועוד ועוד כלים כולם מופיעים באתר http://www.kom40.com/ .
תגובות