תוצאות קייזן SMED בחברת קייטרינג
SMED – SINGLE MINUTE EXCHANGE OF DIE – החלפה של תבנית בדקות ספורות, היא שיטה שפיתח ושכלל מר שיגאו שינגו מטויטה ואשר הפכה לכלי מתוך כלי הניהול הרזה. ההבנה הייתה, שנאלצים לעבוד במנות גדולות כי תהליך החלפת תבליטים במכונות הכבישה ומכונות אחרות ארך מספר שעות. היום תהליכים אלה אורכים דקות. ביפן יסדו תחרות לאומית להפחתת זמני החלפה. השיטות אשר פותחו לנושא זה משמשות להורדת זמני אתחול של מכונות ותהליכים, הפחתת משכי החלפת תבניות, תוכנות וסוגי מבדקים למניהם.
בתהליך קייזן אשר מטרתו הפחתת זמני אתחול (SET UP) אנו נרשום את כל השלבים השונים של התהליך, בדיוק כמו בכל אירוע קייזן. חשוב מאוד להגדיר היכן מתחיל התהליך והיכן הוא מסתיים. באירוע קייזן בשיטת SMED חשוב מאוד להכין מצלמת וידאו. למעשה רצוי אפילו יותר ממצלמה אחת. לפני האירוע ובמהלכו אנו נדרש לצלם את המכונה, קו היצור או התהליך בו מבצעים אתחול כאשר הצילום יבוצע ממספר זוויות, תלוי במה מתמקדים (ולכן נדרשת יותר ממצלמה אחת).
כפי שכתבתי בפוסט קודם "ללכת ל GEMBA", ברגע שאנו מסתכלים מספיק זמן על המקום בו מבוצעת העבודה אנו מתחילים לפתח אבחנות לכל מיני בעיות, דברים שניתן לשנות. ניתוח הצילומים יעשה לכל רגע שצולם: "העובד מתכופף להרים את...", "מסובב את...", "הולך אל... להביא...". בהיעדר מספיק מצלמות ניתן להשתמש בשיטה שלומדים בשנה ראשונה בהנדסת תעשייה וניהול והיא תצפיות עבודה. כלומר מכינים גיליון אשר באופן עקרוני יש בו מקום לרשום מה בצע ובאיזה זמן ועובד שמונה לבצע את התצפיות ירשום כל מה שהוא רואה בדף. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, הדבר דורש ריכוז ומיומנות כדי שניתן יהיה להפיק משהו ממה שנכתב. יחד עם זאת בהיעדר מספיק מצלמות זה מה שצריך לעשות.
אגב באירוע כזה יש להכין מראש את העובדים ולקבל את הסכמתם לכך שיצלמו אותם. יתרה מכך רצוי שהצלם יהיה אחד מהעובדים. דברים אלה מורידים לחץ מהמצולמים גם כי הסבירו להם מה המטרה וגם כי הצלם הוא אחד משלהם.
איך כל זה קשור לכותרת הפוסט הנ"ל? אומנם הזכרתי לעיל הרבה את נושא קווי היצור אך אירוע קייזן SMED יכול להתבצע גם בארגון נותן שירותים וגם בתהליכים של הקמה של דבר מחדש. כך לדוגמא בחברה לאירועים. כל פעם האירוע המוזמן הוא שונה אך בעל מרכיבים דומים. כמעט בכל האירועים יש מאהל ענק, לעיתים יש מאהל נוסף. בכל אירוע יש מקום לקייטרינג, יש מקום מאחורי המאהל שמכינים אותו כאזור הכנות לקייטרינג. יש צורך להקים תאורה, סאונד ועוד. תהליך הקמה שכזה ינותח וישופר בשיטות של אירוע קייזן SMED. גם כאן אנו נידרש להרבה מצלמות ומדידות וגם כאן חלק מהפתרונות שיוצעו יהיו טכנולוגיים וחלקם האחר פתרונות מתחום הבקרה החזותית המאפשרת ניהול קל יותר של כלל התהליך. בניתוח תהליך שכזה ניתן להתמקד בשיפור מהירות ההקמה של שלב מסוים, לדוגמא המאהל, או לבחון את כל ה"קו" כלומר הקמת כל האירוע. כל גוף העוסק בהקמה ופירוק של דברים יכול לעשות שימוש באירוע קייזן שכזה הינה מספר דוגמאות: חברת חשמל המגיע למקומות שונים בארץ לביצוע מהיר של תהליך וממשיכה הלאה, בית חולים הנדרש להתארגן במהירות למצב מסוים ואחר כך לחזור לשגרה ועוד.
בתהליך קייזן אשר מטרתו הפחתת זמני אתחול (SET UP) אנו נרשום את כל השלבים השונים של התהליך, בדיוק כמו בכל אירוע קייזן. חשוב מאוד להגדיר היכן מתחיל התהליך והיכן הוא מסתיים. באירוע קייזן בשיטת SMED חשוב מאוד להכין מצלמת וידאו. למעשה רצוי אפילו יותר ממצלמה אחת. לפני האירוע ובמהלכו אנו נדרש לצלם את המכונה, קו היצור או התהליך בו מבצעים אתחול כאשר הצילום יבוצע ממספר זוויות, תלוי במה מתמקדים (ולכן נדרשת יותר ממצלמה אחת).
כפי שכתבתי בפוסט קודם "ללכת ל GEMBA", ברגע שאנו מסתכלים מספיק זמן על המקום בו מבוצעת העבודה אנו מתחילים לפתח אבחנות לכל מיני בעיות, דברים שניתן לשנות. ניתוח הצילומים יעשה לכל רגע שצולם: "העובד מתכופף להרים את...", "מסובב את...", "הולך אל... להביא...". בהיעדר מספיק מצלמות ניתן להשתמש בשיטה שלומדים בשנה ראשונה בהנדסת תעשייה וניהול והיא תצפיות עבודה. כלומר מכינים גיליון אשר באופן עקרוני יש בו מקום לרשום מה בצע ובאיזה זמן ועובד שמונה לבצע את התצפיות ירשום כל מה שהוא רואה בדף. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, הדבר דורש ריכוז ומיומנות כדי שניתן יהיה להפיק משהו ממה שנכתב. יחד עם זאת בהיעדר מספיק מצלמות זה מה שצריך לעשות.
אגב באירוע כזה יש להכין מראש את העובדים ולקבל את הסכמתם לכך שיצלמו אותם. יתרה מכך רצוי שהצלם יהיה אחד מהעובדים. דברים אלה מורידים לחץ מהמצולמים גם כי הסבירו להם מה המטרה וגם כי הצלם הוא אחד משלהם.
איך כל זה קשור לכותרת הפוסט הנ"ל? אומנם הזכרתי לעיל הרבה את נושא קווי היצור אך אירוע קייזן SMED יכול להתבצע גם בארגון נותן שירותים וגם בתהליכים של הקמה של דבר מחדש. כך לדוגמא בחברה לאירועים. כל פעם האירוע המוזמן הוא שונה אך בעל מרכיבים דומים. כמעט בכל האירועים יש מאהל ענק, לעיתים יש מאהל נוסף. בכל אירוע יש מקום לקייטרינג, יש מקום מאחורי המאהל שמכינים אותו כאזור הכנות לקייטרינג. יש צורך להקים תאורה, סאונד ועוד. תהליך הקמה שכזה ינותח וישופר בשיטות של אירוע קייזן SMED. גם כאן אנו נידרש להרבה מצלמות ומדידות וגם כאן חלק מהפתרונות שיוצעו יהיו טכנולוגיים וחלקם האחר פתרונות מתחום הבקרה החזותית המאפשרת ניהול קל יותר של כלל התהליך. בניתוח תהליך שכזה ניתן להתמקד בשיפור מהירות ההקמה של שלב מסוים, לדוגמא המאהל, או לבחון את כל ה"קו" כלומר הקמת כל האירוע. כל גוף העוסק בהקמה ופירוק של דברים יכול לעשות שימוש באירוע קייזן שכזה הינה מספר דוגמאות: חברת חשמל המגיע למקומות שונים בארץ לביצוע מהיר של תהליך וממשיכה הלאה, בית חולים הנדרש להתארגן במהירות למצב מסוים ואחר כך לחזור לשגרה ועוד.
תגובות
בזמנו פיתח אלי גולדרט את שיטת ה-OPT שלו ובמסגרתה בין השאר יש את נושא הטיפול במכונות שהן צוואר בקבוק.
למכונות אלו אסור לעמוד אף רגע כי הן מכתיבות את התוצר שהחברה יכולה למכור. כל שעה אבודה שם היא שעה אבודה של מפעל שלם, וזה הרבה כסף.
לכן - במכונה כזו מדד ה OEE נשמע כמדד קריטי. ולכן גם אם הוא מייצר מלאי למדף, עדיין נשמע כדאי במידה ויש וודאות שהמלאי יימכר כפי שהוא (באותה ורסיה, וצורה - למשל - כי יש הזמנה לעוד חודש ויש חומר גלם). ולמה לייצר עכשיו? נניח תקועים עם חוסר ח"ג במוצרים אחרים. בגלל פסילת איכות או משלוח שמתעכב.
גם אז הניהול הרזה ממליץ לא לייצר למלאי?
אילן ירון