מה השיטה שלכם לטפל בבעיות?
מדוע רבים מהיועצים והעוסקים בחקר התעשייה כל כך מתלהבים מטויוטה? מעבר לתוצאות הנראות לעין של חברה שהייתה על סף קריסה בשנות החמישים והיום היא מובילה עולמית ומופת ודוגמא לאיכות ויציבות, מעבר לכך. כשחוקרים לעומק את החברה מגלים שכל עובדי החברה מעורבים בתהליכי השיפור בחברה. לא רק מעורבים, הם יוזמים והם חותרים לפתרון הבעיות. בטויוטה לא עובדים רק גאונים, יש שם עובדי כפיים קשי יום שעובדים עבודה קשה מאוד ובכל זאת המנהגים והגישה של טויוטה טבועים בהם היטב. לא זה לא רק יפנים היום לטויוטה יש מפעלים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם וכולם עובדים באותה גישה ואתה הגישה קיימת גם ברצפת הייצור, גם במשרדי החברה, גם באגף השיווק וגם בפיתוח. איך יכול להיות?
כשכל העובדים יודעים לחפש ולזהות בזבוז, יודעים מה לעשות כשהם פוגשים בעיה או בזבוז. כשכל המנהלים, בכל הרמות יודעים איך עליהם לפעול כדי לסלק בעיות אזי הדברים ברורים לכולם וכולם פועלים בדרך זו. אתם שקוראים כתבה זו, שאלו את עצמכם איך אתם נוהגים ומגיבים כשעובד בא אליכם עם בעיה בתהליך שהוא מבצע, בעיה בעבודה (לא משנה איזה סוג בעיה). לפני כן שאלו את עצמכם כמה פעמים מגיעים אליכם עובדים עם בעיות ובזבוזים שהם מזהים. אני מנחש שלשאלה השנייה התשובה תהיה לא הרבה פעמים וככל שהעובדים ותיקים יותר הם באים פחות ומצביעים פחות על בעיות. לגבי השאלה הראשונה, סביר שבבעיות פשוטות אתם נוקטים באחת משתי השיטות או שאתם אומרים להם מה לעשות או שאתם מבקשים מהם להתאמץ יותר ולמצוא פתרון לבעיה – כך הרי הם יפתחו ניסיון וילמדו. לעומת זאת בטויוטה המצב הוא שעובדים מחפשים כל הזמן בעיות ובזבוזים (וזה נעשה תוך כדי עבודה) ויש להם מנגנון ש"צועק/מאיר" (למנגנון קוראים "אנדון" משתמשים בו במפעלים בכל העולם ) כשיש בעיה ואף עוצרים את קו היצור אם צריך. לאחר זיהוי הבעיה או הבזבוז ישנה שיטה שכל אחד יודע אותה והיא שיטה- כיצד לחקור ולטפל בבעיה. האם אצלכם יש שיטה מובנית שכל עובד יודע ומכיר וכל אחראי יצור, מנהל ביניים ומנהל בכיר פועל לאורה?
חשוב להבין, כמות הכסף שעובדים יכולים לחסוך לארגון בזכות הצעותיהם היא אדירה. השקעה בללמד את העובדים בלאתר בעיות ובזבוזים היא בעצם השקעה בללמד אותם לחסוך. אך זה לא מספיק, ללא החדרת שיטה סדורה האומרת: מה עושים כשמזהים בעיה, איך מציפים אותה ומייד מטפלים בה, ללא שיטה כזו אשר תיושם בפועל ההשקעה בעובדים תהפוך לבזבוז של זמן וכסף.
כשכל העובדים יודעים לחפש ולזהות בזבוז, יודעים מה לעשות כשהם פוגשים בעיה או בזבוז. כשכל המנהלים, בכל הרמות יודעים איך עליהם לפעול כדי לסלק בעיות אזי הדברים ברורים לכולם וכולם פועלים בדרך זו. אתם שקוראים כתבה זו, שאלו את עצמכם איך אתם נוהגים ומגיבים כשעובד בא אליכם עם בעיה בתהליך שהוא מבצע, בעיה בעבודה (לא משנה איזה סוג בעיה). לפני כן שאלו את עצמכם כמה פעמים מגיעים אליכם עובדים עם בעיות ובזבוזים שהם מזהים. אני מנחש שלשאלה השנייה התשובה תהיה לא הרבה פעמים וככל שהעובדים ותיקים יותר הם באים פחות ומצביעים פחות על בעיות. לגבי השאלה הראשונה, סביר שבבעיות פשוטות אתם נוקטים באחת משתי השיטות או שאתם אומרים להם מה לעשות או שאתם מבקשים מהם להתאמץ יותר ולמצוא פתרון לבעיה – כך הרי הם יפתחו ניסיון וילמדו. לעומת זאת בטויוטה המצב הוא שעובדים מחפשים כל הזמן בעיות ובזבוזים (וזה נעשה תוך כדי עבודה) ויש להם מנגנון ש"צועק/מאיר" (למנגנון קוראים "אנדון" משתמשים בו במפעלים בכל העולם ) כשיש בעיה ואף עוצרים את קו היצור אם צריך. לאחר זיהוי הבעיה או הבזבוז ישנה שיטה שכל אחד יודע אותה והיא שיטה- כיצד לחקור ולטפל בבעיה. האם אצלכם יש שיטה מובנית שכל עובד יודע ומכיר וכל אחראי יצור, מנהל ביניים ומנהל בכיר פועל לאורה?
חשוב להבין, כמות הכסף שעובדים יכולים לחסוך לארגון בזכות הצעותיהם היא אדירה. השקעה בללמד את העובדים בלאתר בעיות ובזבוזים היא בעצם השקעה בללמד אותם לחסוך. אך זה לא מספיק, ללא החדרת שיטה סדורה האומרת: מה עושים כשמזהים בעיה, איך מציפים אותה ומייד מטפלים בה, ללא שיטה כזו אשר תיושם בפועל ההשקעה בעובדים תהפוך לבזבוז של זמן וכסף.
מהי השיטה/ות לטיפול בבעיות? כתבתי על כך הרבה בפוסטים בעבר ובאתר http://www.kom40.com/ ועוד אכתוב על כך בעתיד.
תגובות