שיפור מדד OEE
כתבתי בעבר על מדד OEE = Overall Equipment Effectiveness. מדד זה נותן מידע לגבי ניצולת המכונות. כלומר כמה זמן מתוך זמן המכונה האפשרי לעבודה, המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים. כדי להביא זמן זה למקסימום מקובל להפעיל במפעל תוכנית שמטפלת ומפחיתה את כל הזמנים והמצבים שבהם המכונות לא עובדות.
כלי הניהול הרזה העקרים בהם יש להשתמש כדי לשפר מדד זה, כלומר לשפר ניצולת מכונות, הם:
- TPM (כתוכנית שנתית כוללת)
- SMED
- POKE YOKE
- חקר סיבות שורש לתקלות (WHYs5, עצם דג...)
- אירועי קייזן
והינה דילמה בנוגע למדד OEE:
OEE הוא מדד באחוזים שמודד את: אחוז הזמן בו המכונה מייצרת בקצב המקסימאלי פריטים תקינים מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה.
המשפט לעיל " מתוך כלל הזמן האפשרי לעבודה" הוא חשוב ויש להסבירו:
אם המכונה שלנו היא צוואר בקבוק או אמורה לעבוד בכל דקה אפשרית כדי לייצר את דרישות הלקוח הרי שקל להגדיר מהו "הזמן האפשרי לעבודה" – במקרה זה הזמן הוא כל זמן העבודה.
אולם במכונות שאינן אמורות לעבוד בכל רגע נתון, אם נתייחס לכל שעות העבודה כזמן "האפשרי" של המכונה כלומר הזמן בו יש להפעיל את המכונה– זו תהיה טעות כי אז ניצור מוטיבציה למנהל הייצור לייצר בכל השעות הללו גם אם אין הזמנות. המשמעות הינה ייצור למלאי וזהו בזבוז אדיר ומיותר לחלוטין.
אם כך כיצד נגדיר למכונות כאלה מהו הזמן המקסימלי "האפשרי" אשר ביחס אליו נדע מהי נצילות המכונה?
תגובות